נגיד בנק ישראל אמיר ירון דיבר היום (שלישי) בכנס השנתי של הפיקוח על הבנקים על תמונת המצב של המשק, המדיניות המוניטרית, העקרונות הנדרשים בעת גיבוש התקציב ובנקאות המחר, כפי שהוא רואה אותה, והציפיות שלו מהמערכת הבנקאית בהקשר זה.נפתח בתיאור קצר של מצב המשק.

המלחמה הובילה לפגיעה ניכרת בפעילות הכלכלית. הגיוס הנרחב והפתאומי של כוחות המילואים, הזעזוע החד בשווקים הפיננסיים, המגבלות שהוטלו על פעילות המשק ובעיקר המחסור בעובדים, לצד ההרחבה המשמעותית של תקציב הביטחון ועליית החוב הממשלתי – כל אלה תרמו לכך שעל פי נתוני החשבונאות הלאומית, ברבעון השני של 2025 רמת התוצר נמוכה בכחמישה אחוזים מהרמה שהייתה צפויה לפי המגמה טרם המלחמה.

הוא הסביר: ''עם זאת, חשוב להבין כי אם מסתכלים על הדברים בפרספקטיבה רחבה, ולוקחים בחשבון את האירוע הטראומטי שחוותה האומה ב־7 באוקטובר, ולאחר שנתיים רצופות של לחימה עצימה במספר חזיתות שונות, המשק הישראלי, ולמעשה החברה הישראלית, הראו - ומראים - חוסן ועמידות מרשימים. זה לא מובן מאליו''.

היה חשוב לו להדגיש: ''לאור הירידה בעצימות הלחימה, בתקופה האחרונה נמשכת מגמת ההתמתנות בסביבת האינפלציה. זאת, במקביל לכך שהפעילות הכלכלית נותרה ערה ואף הציגה שיפור בנתוני הקצה: שוק עבודה הדוק, עלייה בהוצאות בכרטיסי אשראי, שיפור בסקרי המגמות, גיוסי הון בסקטור ההייטק ותוצאות חיוביות בבורסה. מנגד, הורדת הריבית עוד בטרם הבשילו התנאים לכך הייתה עלולה בסבירות לא מבוטלת להאיץ מחדש את האינפלציה, לפגוע בתהליך ההתכנסות ואף לחייב העלאה חוזרת של הריבית, מה שהיה פוגע באמינות המדיניות המוניטרית, ובעיגון הציפיות קדימה. באשר לתוואי המדיניות קדימה, כפי שציינתי בעבר, אנו מעוניינים ראות תהליך עקבי של התכנסות האינפלציה אל תוך היעד. המדד האחרון, שהפתיע את השוק כלפי מטה, מהווה התפתחות בכיוון הנכון''.

הוא בחר להדגיש: ''אנו בבנק ישראל ובוועדה המוניטרית שמרנו, ואנו שומרים, על גישה עניינית ומקצועית, ואנו מקבלים את ההחלטות אך ורק בהתאם לנתונים הכלכליים ולניתוח מצב המשק. כך פעלנו, וכך נמשיך לפעול. כידוע לכם, עולם הבנקאות נמצא בעיצומה של מהפכה טכנולוגית שמעצבת מחדש את המערכת הפיננסית. הדיגיטציה, הבינה המלאכותית וה- Distributed Ledger Technologies והמטבעות היציבים - אינן חזון עתידי; הן כבר כאן, והן משנות בפועל את הדרך שבה מתבצעים: תשלומים, השקעות, מסחר וניהול סיכונים - בקנה מידה עולמי''.

הוא אמר לסיום: ''בשנים האחרונות המערכת הבנקאית בישראל עשתה צעדים משמעותיים בתחום הטכנולוגי – החל מהשקת שני בנקים דיגיטליים חדשים, דרך הרחבת השירותים המקוונים והאוטומטיים, ועד שילוב פתרונות חדשניים בניהול תשלומים, אשראי ושירותי לקוחות. עד כה חלק משמעותי מהחדשנות הטכנולוגית בישראל התמקדה בפתרונות המיועדים למשקי הבית – שירותי תשלומים, אפליקציות בנקאיות ושדרוג חוויית הלקוח. כעת, האתגר הוא להרחיב את החדשנות גם לתחומים נוספים, תשתיתיים יותר, כדי לשמור על יתרון תחרותי ולהתאים את המערכת הבנקאית לשינויים הגלובליים. הדרך לשם עוד ארוכה. הציפייה שלי היא לראות בשנים הקרובות צעדים קונקרטיים, כמו למשל פיילוטים משותפים של הבנקים עם חברות פינטק ישראליות בתחומי טוקניזציה ותשלומים חוצי גבולות''.