קניון ערד, היחיד בעיר הדרומית, עומד בשבועות האחרונים תחת סערה ומחלוקת חריפה. זאת לאחר שרכישתו על‑ידי אנשי חסידות גור הובילה לשינויים שנחשבים על‑ידי חלק מהתושבים והעירייה כחריגה ומנוגדת לערכי המקום. בעקבות כך הזהיר ראש עיריית ערד, יאיר מעיין, כי אם השינויים לא יבוטלו, העירייה תפעיל צעדים עד לסגירת הקניון.

כזכור, לפני כחודשיים נרכש הקניון בסכום של כ‑40 מיליון שקל בידי שני יזמים מקרב חסידי גור – מנחם קיין ושמחה גרינבוים – במסגרת ניסיון להחיות את המקום הכלכלי שבעיר שנאבקת בעלויות מחיה ונראות ציבורית.

לאחר הרכישה החלו במתחם שינוים שונים: בעלי עסקים בקניון סיפרו כי הורו להם להסיר תמונות נשים מתצוגה, בובות ראווה הוצגו בלבוש חסידי יותר והמוזיקה ברקע שונתה לפעימה חסידית, לפי ביקוש ההנהלה החדשה. בעקבות דיווחים אלה שלחה העירייה מכתב התראה משפטי להנהלת הקניון, בו דרשה לבטל את כל הצעדים שננקטו וטענה כי הם מהווים הדרת נשים ופגיעה בחוק שמבטיח שוויון מגדרי וייצוג הולם במרחב הציבורי.

ראש העיר יאיר מעיין מסר כי הערד היא עיר שבה רוב הציבור חילוני, וכי ניסיון לשנות את ה״צביון״ של המרחב המסחרי בצורה שמדירה נשים הוא אי קבלה של החוק הישראלי. לטענתו, במקרה שההפרות יימשכו, העירייה תפעל לפעול לסגירת המקום לאלתר.

העירייה אף מכתב התראה משפטי להנהלת הקניון, בו נכתב: "כבר בפתח הדברים אציין ואדגיש כי למצער עסקינן בהוראה חמורה, פסולה ובלתי חוקית, אשר העירייה או מי מטעמה לא תעבור על כך לסדר היום. הוראה זו שניתנה מטעמכם פוגעת פגיעה ישירה בכבוד האדם, בשוויון המגדרי ובמרקם החיים הציבורי במדינת ישראל בכלל ובעיר ערד בפרט, אשר הינה עיר חילונית וליברלית. הדרה שיטתית של נשים מן המרחב הציבורי אינה עניין תרבותי תמים, אלא אפליה אסורה… קניון ערד פתוח לציבור הרחב ומהווה מרחב ציבורי, ולפיכך אינו רשאי לכפות נורמות מפלות על באיו. המשך קיומה חושף את הנהלת הקניון באופן אישי לצעדים משפטיים ובכללם תביעה ייצוגית. אתם נדרשים לבטל מיד את ההוראה, להשיב כל חומר חזותי שהוסר ולהבהיר פומבית כי הנהלת הקניון אינה מקדמת הדרה או אפליה מגדרית".

היזמים מצידם טוענים כי לא ניתנו הוראות מפורשות בהקשר להסרת תמונות, ושמדובר בניסיון להתאים את הקניון לצרכים הדמוגרפיים של תושבים חרדיים רבים בעיר. לדבריהם, הרחבת האפשרות למשוך קהל צרכנים מהקהילה החרדית עשויה להועיל לכלכלה של הקניון.

בעלי חנויות שונים באזור הביעו דעות מנוגדות: חלק מהם מרגישים שמצב זה כמעט מאלץ אותם להסיר ייצוגים של נשים כדי להישאר פתוחים, בעוד אחרים הביעו תמיכה בגישה שמתחשבת בשוק המקומי ורוח המשתנות הדמוגרפית.

אם הנהלת הקניון לא תציית לדרישות העירייה, ייתכן שנראה צעדים משפטיים כולליים, כגון תביעה ייצוגית נגד ההנהלה או אף סגירת הקניון. האירועים הללו מצביעים על מתח הולך וגובר בין הקהילה החרדית לחילונית בעיר ומעלים סוגיות רחבות על חופש פעולה עסקי מול חובות חוקיות ומרחב ציבורי שוויוני. בסופו של יום, ההחלטה של העירייה צפויה להוות תקדים לעירוב מגזרים במרחבים ציבוריים בישראל ולהשפיע על אופן ניהול מרכזים מסחריים בערים מעורבות.

עוד ב-

היזמים החרדים רכשו את הקניון בעשרות מיליונים. ייסגר בשבתות?

לכתבה המלאה