כסף וצרכנות

מתייקרים בצלחות: מדד המזון העולמי שובר שיא של 3 שנים

זינוק במחירי החיטה, הסוכר והשמנים הצמחיים דוחף את מדד המזון של האו"ם לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2023. מה גרם להתייקרות, ואילו מוצרים דווקא הוזלו?

מערכת ice | 7/8/2026 14:47 עקבו אחרינו בגוגל

מדד מחירי המזון העולמי של האו"ם טיפס לרמה של 131.1 נקודות- הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה מאז תחילת שנת 2023. הזינוק הכללי במדד מונע בעיקר מהתייקרות חדה בסחורות יסוד כמו חיטה, סוכר ושמנים צמחיים, כאשר ברקע מזהירים מומחים מעלייה של יותר מ-30% במחירי הדשנים במהלך השנה.

הגורמים המרכזיים להתייקרות מקיפים אירועי אקלים ושיבושים מתמשכים בשרשראות האספקה: מדד הדגנים קפץ ב-3.4%, כאשר מחיר החיטה לבדו זינק ב-5.8% תוך חודש אחד בלבד. העלייה מיוחסת לשיבושי ייצוא באזור הים השחור ולגלי חום כבדים שפגעו ביבולים בחצי הכדור הצפוני. מדד הסוכר הוסיף 5.6%, בעוד מדד השמנים הצמחיים טיפס לרמתו הגבוהה ביותר מזה ארבע שנים.

לצד ההתייקרויות בסחורות הצמחיות, בחלק ממוצרי המזון נרשמה הוזלה ממתנת: מדד הבשר ירד ב-2.8% ל-127.7 נקודות – הירידה החודשית הראשונה שלו השנה, שהובלה בירידת מחירי העוף, החזיר והבקר (אם כי בשר הכבש רשם שיא מחירים בשל היצע מצומצם). מדד החלב איבד 0.7%, והוא נמוך כעת בכ-25% ברמה השנתית מול התקופה המקבילה אשתקד, הודות להיצע שופע באירופה ובאוקיאניה.

בגופים הבינלאומיים מזהירים מהמשך המגמה. במועצת הדגנים מצביעים על ירידה של 69 מיליון טונות בתפוקה מול צריכה מטפסת, ומומחי אקלים מזהירים: "קיימת הסתברות של כשני שלישים להגעת אל ניניו עוצמתי שיפגע ביבולים". בבנק העולמי צופים "עלייה שנתית של 2.5% במדד מחירי המזון".

מסתמן שהעליות בסחורות העולמיות יפגעו קשות בשווקים מתעוררים כמו ניגריה ופקיסטן, שבהם המזון מהווה מעל 40% מהוצאות הבית. מכיוון שהגלגול מסיטונאות למדף נמשך מספר חודשים, גל ההתייקרויות הנוכחי עדיין עושה את דרכו אל צלחת הצרכן.