משבר הקורונה חשף תרבות ניהול קלוקלת שלא ראינו מאז מלמת לבנון השניה. קבלת החלטות על ידי הממשלה בדקה ה-90. היעדר אכיפה במקומות מועדים לפורענות כדי שלא להכעיס שותפים פוליטיים ועוד כהנה וכנה.

והנה, אחת הדוגמאות לניהול הקלוקל של המשבר הזה הוא תשלום דמי אבטלה למי שאינו זכאי לכך. לאחרונה התגלה כי 380 אלף ישראלים קיבלו דמי אבטלה בהיקף כספי כולל של מיליארד שקל, אף שלא היו זכאים לכך.

לאחר שהתגלתה הטעות החלו חילופי האשמות בין הביטוח הלאומי שמעביר את הכסף בפועל לבין שירות התעסוקה שמעביר את נתוני הגלם לביטוח הלאומי.

הביטוח הלאומי טוען כי הוא מקבל נתונים על מובטלים משירות התעסוקה ומעביר כסף על סמך נתונים אלה. מנגד טוענים בשירות התעסוקה שכל הנתונים הועברו כדבעי ובדיקה של ביטוח הלאומי הייתה מגלה כי יש אנשים שלא זכאים לתשלומים.

כך או אחרת, בין אם הביטוח הלאומי צודק ובין אם שירות התעסוקה צודק הרי שכך נראה ניהול משבר הקורונה תחת ממשלה שלא מצליחה לקבל החלטות קשות, לאכוף את החלטותיה על כלל הציבור ולהעביר הטבות למי שזכאי להם.​