הסדר התשלום על הפצת שידורי ערוצים באינטרנט, יישאר בהתאם למה שאישרה הוועדה בחוק ההסדרים לשנים 2017-2018, לפיהם חברות התשתית המפיצות שידורים באינטרנט, בהן סלקום ופרטנר, ימשיכו לשלם על הפצת ערוצי התוכן 12, 13 והתאגיד בהתאם להסכמים בניהם.

בפתח הדיון הזכיר היו"ר ביטון, כי הוועדה אישרה היום את ההצעה לאחר שכבר אישרה אותה לפני כחודש, אך היא נפלה בהצבעה במליאת הכנסת, ולאחר שלפני כשבוע קיימה דיון סוער בעניין בסופו לא התקיימה הצבעה. עם זאת, לאחר הדיון היום הציע היו"ר ביטון שינויים בהצעה והוועדה קיבלה את הצעתו.

לפי ההצעה שאושרה קוצרו לוחות הזמנים, כך שהמצב הקיים יוארך עד 1 באוקטובר 2022. עם זאת אמר היו"ר ביטון כי השר יוכל לבקש הארכה נוספת של חצי שנה, ובתנאי שעד יולי 2022 יגיש לוועדה את החקיקה של רפורמת התוכן. ההצעה זכתה לתמיכת היו"ר ביטון וחברי הכנסת צבי האוזר, מאזן גנאים, יבגני סובה, רון כץ וחברת הכנסת לימור מגן תלם, בעוד שחברי הכנסת סמי אבו שחאדה ואורי מקלב התנגדו לה, והיא תועבר לאישור סופי במליאה.
 

עוד ב-

זינוק המחירים מגיע לקשת ורשת: בכמה יעלו רצועות הפרסום?

לכתבה המלאה

קדם לכך דיון ער נוסף שבו הזכיר היו"ר ביטון כי ההסכמים היו קיימים עוד בטרם אושרה החקיקה וכי משרד התקשורת ביקש את ההארכה כדי להסדיר רפורמה כוללת. הוא הוסיף: "החקיקה הזו לא תעבור כאן ללא מענה להפקות מקור וללא גיבוי ליוצרים המקומיים ושמירה על יוצרים ישראלים וזכויותיהם. מעבר לכך, כל רפורמה בתקשורת ובתוכן תיבדק לפי הפגיעה שלה בחלשים ביותר ובשאלה האם הרפורמה תוזיל את יוקר המחייה. מה שאנחנו עושים היום זה לא מדיניות אמתית, וזה תחום בזמן".

ח"כ יריב לוין אמר כי אין דרך להגדיר את הצעת החוק הזו אלא כ"הצעת חוק מושחתת. מי יזם את הצעת החוק? איפה נולד הרעיון? במשרדים של איזה חברה מסחרית בלשכה של שר? או בפגישה של שניהם? או איש מקצוע שחלם על זה בלילה?". ח"כ לוין הוסיף ואמר כי צריך לפחות לאפשר למי שלא רוצה את הערוצים האלה לוותר עליהם ולשלם פחות.

סמנכ"ל משרד התקשורת, עופר רז דרור, הודה כי "מצב הרגולציה בשוק השידורים בכי רע. הרגולציה אנכרוניסטית ולא מתאימה להתפתחויות הטכנולוגיות והאשם הוא גם הרגולטור. אנחנו מתערבים רק כשזה מגיע לחקיקה. אנחנו מבינים יותר בסלולר וסיבים מאשר בשוק השידורים ואנחנו רואים את הקושי שלנו להעביר חקיקה שתתאים לשינוים הטכנולוגיים המאוד מהירים בשוק הזה. יש עודף רגולציה על השחקנים הוותיקים, שנוצרה לפני 20-30 שנה ואנחנו לא מצליחים לעשות את ההפחתה הנדרשת. באינטרנט, אין רגולציה בכלל. זה מאפשר להגביר מגוון ולייצר מחיר תחרותי, אבל יש פה פגיעה בהפקות מקור והיינו רוצים רגולציה ממינימלית".

ח"כ איבתיסאם מראענה שאלה, "מה הקשר בין הרפורמה של משרד התקשורת, שרוצה להסדיר את עולם התוכן באינטרנט, להוראות השעה? אנחנו לא יודעות ויודעים למה פרטנר וסלקום משלמות לקשת ורשת? הם אמורות לשדר לציבור בחינם".

מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה, איתמר אביטן, טען, "משרד התקשורת מחסל את היצירה. אם ההוראה תפוג אז חברת המשקאות המולטי מיליונרית לא תקבל כמה מיליונים ועוד טייקון לא יקבל כמה מיליונים. זה הזעזוע היחיד שיקרה. קשת מכרו 22% מהמניות תמורת 226 מיליון שקל. להם אתם דואגים לכסף? קשת סיימה ברווח תפעולי של 100 מיליון שקל אחרי שהורידו לעובדים 15% בשכר, איפה נשמע דבר כזה".