עולם המוזיקה הישראלית מתאבל על מוני אמריליו, הגאון המוזיקלי שעיצב את הפסקול של דורות שלמים עם יצירות מופת כמו "בארץ אהבתי השקד פורח", "האיש מן הבקעה", "ההר הירוק תמיד" ו"בצל כפות תמר".

המלחין, שנפטר בגיל 93, השאיר מורשת מוזיקלית עשירה וזכורה היטב בהיסטוריה הישראלית. אמריליו נולד ב-1932 בסקופיה שביוגוסלביה, החל את מסעו המוזיקלי בגיל שש עם כינור קטן, אך האירועים ההיסטוריים שינו את מסלול חייו כשהוא בן עשר. הבריחה מפני הנאצים לאלבניה וההסתתרות במרתף חשוך הביאו להכרות עם האקורדיון שמצא שם - כלי שיהפוך לשער שלו אל עולם המוזיקה.

רק ב-1952 הגשים את חלומו הציוני והגיע לקיבוץ מרחביה, שם התמודד עם פער עצום בין יכולותיו האינטלקטואליות למציאות החקלאית הקשה.  המעבר מחיי הקיבוץ לעולם האקדמי בתחילת שנות ה-60 סימן נקודת מפנה מכרעת בקריירה שלו.

באמצע שנות ה-80 ועד אמצע שנות ה-90 הוא עבר תקופת שתיקה יצירתית מסתורית, אך לאחר מכן פרץ שוב עם פעילות אינטנסיבית שנמשכה עד שנכנס לעשור השמיני לחייו. בביתו בגבעתיים המשיך להלחין לשירים של גדולי השירה העברית - לאה גולדברג, נתן זך, דליה רביקוביץ', יהודה עמיחי ונתן יונתן.

עוד ב-

אבל כבד בעולם המוזיקה: הזמר האהוב נפטר בגיל 52 בלבד

לכתבה המלאה

הכרה בגדלותו הגיעה בצורה של פרסים יוקרתיים: פרס אקו"ם על מפעל חיים, פרס משרד החינוך והתרבות, ופרס נתן יונתן לשירה עברית ב-2011. בנימוקי השופטים אז נכתב: "מוני אמריליו הוא מלחין עתיר פעלים שהקדיש יותר מיובל שנים לחיבור בין מוזיקה לשירה. המלודיות שלו הפכו לחלק מהפסקול הישראלי לאורך השנים והן מתאפיינות ביכולת נפלאה לפירוש מעמיק של שיריהם של המשוררים''.