"משהו רע עומד לקרות”, שעלתה בנטפליקס, מגיעה עם ניים דרופינג מבטיח: חתומים עליה האחים דאפר, יוצרי “דברים מוזרים” מהסדרות המצליחות של העשורים האחרונים גם ברמה התרבותית וגם הכלכלית. זה לבדו מייצר רף ציפיות גבוה, ובמקרה הזה נראה שהם עומדים בו, ואפילו מצליחים לייצר משהו מעט שונה "מהיקום" שממנו הגיעו.

במרכז העלילה עומד זוג מאורס - רייצ’ל (קמילה מורון, “דייזי ג’ונס והסיקס”) וניקי (אדם דימרקו, “הלוטוס הלבן”) שנוסעים לבית משפחתו של ניקי, שם אמורה להתקיים חתונתם בעוד מספר ימים. כבר בדרך לשם מתחילים להיטמן זרעי הפרעונות בשורה של סימנים מטרידים: דינמיקה מטרידה, תחושת אי־נוחות שמלווה את הנסיעה, פודקאסט מפחיד של ניצולת רצח שמתנגן ברקע ועוד שורה של דברים. 

מתוך משהו רע עומד לקרות (צילום: נטפליקס)

הבחירה ללכת על אימה איטית עובדת לטובת הסדרה שמתחילה ללחוץ על דוושת הגז ממחיצתה. היא לא נשענת על הפחדות מיידיות, אלא בונה מתח איטי ומדוד דרך הדינמיקה בין הדמויות ובעיקר בתוך המשפחה. ככל שהעלילה מתקדמת, מתחדדת ההבנה שהאימה כאן היא גם בייצוגים חיצוניים וויזואליים אבל בעיקר קשורה למה שקורה בתוך הבית. בהקשר הזה, ההשפעה וההשראות של יצירות דומות כמו “באבדוק” ו“תורשתי” ואפילו "מי שעומד מאחורי" מורגשות בעיקר באופן שבו האימה נטמעת בתוך דרמה משפחתית.

תצוגות המשחק של כולם עשויות היטב. ג’ניפר ג’ייסון לי, בתפקיד האם מוכיחה כאן את כוחה למרות שהיא משחקת מעט יחסית אך גם  מורון ודימרקו מחזיקים היטב את הסדרה ומכניסים לאוירה המטרידה מאוד. מבחינה ויזואלית, הצילום הקודר והבימוי המאופק עובדים יחד ליצירת תחושת מחנק מתמשכת. הרבה מהאפקט של הסדרה נשען דווקא על הפרטים הקטנים – בחירות הצילום, אפיל סוג העדשה של המצלמה שמוסיף חדות ומצליח להכניס לתוך האווירה מוכיח את עצמו היטב ובעיקר גם תצוגות המשחק והאימה המודעת לעצמה שלעיתים גם מוסיפה מימד של סאטירה על מוסד המשפחה.

עוד ב-

גילנות, נדל״ן ולב תל אביב: שני ספרים שמשרטטים את התקופה

לכתבה המלאה

הקצב, עם זאת, לא מהיר ודורש סבלנות. רק מאמצע הסדרה, סביב הפרק הרביעי, הדברים מתחילים להתכנס ולהתעצם בצורה ברורה יותר. מי שמחפש אימה זולה למדי, עדיףך שיצפה במשהו אחר, אבל מי שמוכן להתמסר, יקבל סדרה שבונה את עצמה בצורה מדודה ומשלבת בין כמה ז’אנרים מבלי להתפזר.