תרבות ופנאי
יהודה לוי חושף את המשבר הכלכלי שעבר: "עזבתי בלי להגיד שלום"
השחקן יהודה לוי משתף בפוסט אישי בחוויות שעבר בילדותו בדרום אפריקה, מהחרם שחווה בבית הספר ועד לעזיבה הפתאומית של המדינה בעקבות משבר כלכלי במשפחה. לדבריו, החוויות הללו השפיעו גם על הדרך שבה התנהל במערכות יחסים לאורך השנים
יהודה לוי משתף היום (חמישי) בחשיפה אישית על אירועים משמעותיים שעבר בילדותו ובנעוריו, ועל האופן שבו הם המשיכו ללוות אותו גם בבגרותו. בפוסט שפרסם במסגרת הקמפיין הלאומי "זה קו אדום", שיזם בית הנשיא למאבק בחרם ובבריונות, חזר לוי לזיכרונות מדרום אפריקה וסיפר על תקופה שבה הרגיש דחוי ומבודד.
לדבריו, בכיתה ו' חווה חרם מצד ילדים מבית הספר. לאחר שלדבריו כבר הרגיש שהצליח למצוא את מקומו מבחינה חברתית, ילדים מהכיתה הודיעו לו במהלך מסיבת יום הולדת שהם אינם רוצים להיות חברים שלו יותר. בהמשך, הוא מספר, ילדים צחקו עליו והתרחקו ממנו, בעוד הוא ניסה להסתיר את הפגיעה ולהעמיד פנים שהדבר אינו משפיע עליו.
בתוך אותה תקופה מצא לוי מפלט בעולם הסרטים והדמויות. הוא מתאר כיצד למד להתאים את עצמו לסביבה ולזהות את התחושות והציפיות של האנשים סביבו. "נשאבתי לעולמות אחרים, לדמויות אחרות. למדתי להיות זיקית, לקרוא חדר, להרגיש אנשים, להבין מה רוצים ממני ולהשתנות בהתאם", כתב. לדבריו, אותה יכולת הפכה בהמשך לחלק מהמקצוע שבו בחר: "שנים אחר כך הפכתי את זה למקצוע. נהייתי שחקן".
אך לצד חוויית החרם, לוי חשף בפוסט גם אירוע אחר מילדותו, הקשור למשבר כלכלי במשפחה. לדבריו, בעקבות המשבר נאלצה משפחתו לעזוב את דרום אפריקה במהירות, והוא נפרד מהמקום ומאנשים שהיו משמעותיים עבורו בלי שניתנה לו האפשרות לעשות זאת כפי שהיה רוצה.
"עזבתי בלי להגיד שלום", כתב לוי בהתייחסו לאותה תקופה. הוא סיפר כי אפילו לא הספיק להיפרד משני חבריו הטובים. רק שנים לאחר מכן, לדבריו, החל להבין את המשמעות שהייתה לאותן חוויות ואת האופן שבו הן השפיעו על מערכות היחסים שלו גם כאדם בוגר.
לוי הסביר כי הרצון להיות אהוב השתלב אצלו לאורך השנים עם חשש מפגיעה. "כל כך רציתי שיאהבו אותי, אבל גם כשאנשים באמת רצו להתקרב אליי לא תמיד נתתי להם", כתב. לדבריו, אחת הסיבות לכך הייתה הרצון להגן על עצמו מפני האפשרות שייפגע. "אולי כי אם אני לא אתן לך להתקרב מספיק, גם לא תוכל לפגוע בי מספיק", הוסיף.
בהמשך הפוסט התייחס לוי גם למעגל החברתי שלו כיום וכתב כי אף שהוא מכיר אנשים רבים, מספר חברי האמת הקרובים אליו מצומצם. לצד זאת, הוא בחר שלא להציג את עצמו רק כמי שנפגע, אלא גם לקח אחריות על מקרים שבהם לדבריו הוא עצמו פגע באחרים.
"גם אני פגעתי באנשים. גם אני צחקתי לפעמים על אנשים שלא הגיע להם. גם אני השתמשתי בהומור במקום ברגישות", כתב. לוי אף ביקש סליחה מאנשים שהיו קרובים אליו, ובמקרים מסוימים התרחק מהם או נעלם מחייהם מבלי להסביר להם את הסיבה לכך.
לקראת השנה החדשה כתב לוי כי הוא רוצה לנסות לשנות את הדפוס הזה ולהתנהל אחרת במערכות היחסים שלו. בין היתר, הוא הציב לעצמו מטרה "פחות לברוח, פחות להסתתר מאחורי הציניות, יותר לתת לאנשים הטובים להישאר".
הפוסט קיבל משמעות נוספת עבור לוי מאז שהפך לאב לבתו נאיה. הוא כתב כי המחשבה על האפשרות שבתוך כמה שנים היא תיחשף בעצמה לפגיעות חברתיות גורמת לו לחשוש, והסביר כי אינו יכול למנוע ממנה כל פגיעה, אך רוצה להעניק לה ביטחון בערכה העצמי.
"אני יודע שלא אוכל להגן עליה מכל פגיעה. אבל אני רוצה שהיא תדע שהיא לא צריכה להשתנות כדי להיות ראויה לאהבה", כתב. לוי הוסיף מסר גם למקרה שבו בתו תהיה בעתיד בצד החזק יותר מבחינה חברתית: "ואם תהיה בצד החזק, שתפתח את המעגל".
עוד ב-
בסיום הפוסט פנה לוי להורים וביקש להרחיב את השיח סביב תופעת החרמות. לדבריו, לא מספיק לשאול ילד אם מחרימים אותו, אלא חשוב לבדוק גם מה הוא עושה כאשר ילד אחר בסביבתו הופך למטרה. "אל תשאלו את הילד שלכם רק 'עושים עליך חרם?'. שאלו גם: 'יש אצלכם ילד שעושים עליו חרם? ומה אתה עושה כשזה קורה?'", כתב. לדבריו, "לפעמים ילד אחד שמחליט לא להשתתף יכול לעצור חרם".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
