תרבות ופנאי
אבל כבד בעולם התרבות: הסופר והמשורר הנערץ בישראל הלך לעולמו
המרכז הרפואי איכילוב הודיע על פטירתו של יהודה אטלס, מהיוצרים המזוהים ביותר עם ספרות הילדים בישראל. הוא הותיר אחריו יצירות שהפכו לחלק בלתי נפרד מעולם הילדות הישראלי, ובהן "והילד הזה הוא אני"
אבל בעולם התרבות והספרות בישראל. הסופר, המשורר, המתרגם והעורך יהודה אטלס הלך לעולמו. המרכז הרפואי תל אביב איכילוב הודיע על פטירתו ומסר את הודעת משפחתו, שביקשה להיפרד ממנו במילים: "יודה היה עד רגעיו האחרונים ילד נצחי".
בהודעת המשפחה נכתב עוד כי אטלס "בחייו עשה ופעל למען אנשים מתוך רגש ורצון לעזור". עוד צוין כי היה עורך, סופר ילדים ומתרגם, ובשנותיו האחרונות עסק בכתיבה על ילדים בסיכון מתוך תחושת שליחות. במרכז הרפואי איכילוב מסרו: "אנו משתתפים בצער המשפחה. יהי זכרו ברוך".
יהודה אטלס נולד ב-12 בפברואר 1937 במושב עין עירון, להוריו אסתר ויצחק, שעסקו בחקלאות. הוא למד בבית הספר היסודי בכרכור ובבית הספר התיכון בחדרה, שירת בצה"ל בחטיבת גולני, היה חבר קיבוץ מזרע ועבד כמדריך ילדים בבתי ספר חקלאיים. בהמשך למד מזרחנות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
במהלך דרכו המקצועית עסק אטלס בעריכה, עיתונות וכתיבה. הוא ערך את כתב העת לנוער "במחנה גדנ"ע" ושימש סגן עורך המוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". במסגרת המוסף פרסם במשך 8 שנים את המדור "ילד גדול", שעסק בספרי ילדים ובסופרים שכתבו אותם.
היצירה שהביאה לו את הפרסום הרחב ביותר הייתה "והילד הזה הוא אני", שראה אור בשנת 1977. הספר כלל שירי ילדים קצרים, שהציגו את העולם מנקודת מבטו של ילד, וזכה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער. בעקבות הצלחתו יצאו ספרים נוספים בסגנון דומה, בהם "גם הילד הזה הוא אני", "ורק אני לא", "אני רוצה שפתאום" ו"הילדה שאני אוהב".
הספר "והילד הזה הוא אני" זכה להצלחה גם מחוץ לישראל ותורגם לאנגלית בשם "It's Me". בשנת 1979 יצא גם אלבום מוזיקלי בשם זה, שכלל שירים מתוך הספר שהולחנו בידי אבנר קנר. באלבום השתתפו, בין היתר, דויד ברוזה, אפי בן ישראל, מזי כהן ויואל לרנר, כאשר אטלס עצמו הקריא בו מספר שירים.
לצד יצירתו הספרותית עסק אטלס לאורך השנים גם בחקר ספרות הילדים. בשנת 2003 יצאו 3 ספרים שכתב במסגרת פרויקט שעסק בהתפתחות ספרות הילדים וביוצרים באנגליה, בארצות הברית ובאירופה. הוא גם העביר סדנאות והרצאות בנושא ספרות ילדים, לעיתים בהתנדבות.
במהלך השנים זכה אטלס בשורה של פרסים והוקרות. בשנת 1979 קיבל את פרס זאב לספרות ילדים ונוער, בשנת 2011 זכה בפרס היצירה למתרגמים, ובשנת 2013 קיבל את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. בשנת 2020 הוענק לו פרס מפעל חיים לספרות ילדים מטעם המרכז הישראלי לחדשנות בחינוך.
בשנותיו המאוחרות הקדיש אטלס חלק מיצירתו לילדים ולבני נוער בסיכון. בשנת 2021 ראה אור ספרו "ילדים של אף אחד", שעסק בילדים בסיכון וכלל גם סיפורים העוסקים בהתעללות מינית בילדים. אטלס סיפר כי החל לעסוק בנושא בעקבות הרצאה שהעביר לעובדים סוציאליים בבית דני, ולאחר שנחשף לצורך ביצירות שיאפשרו לילדים בסיכון להזדהות ולשתף באמצעות טקסטים ספרותיים.
ב-2015 הוציא את הספר "אני רוצה לדבר איתך!", שעסק באלימות בין ילדים. הספר, שאויר בידי גיא מורד, התבסס על חוויה שעבר בנו של אטלס בבית הספר, והציג התמודדות של ילד עם אלימות מצד תלמיד אחר.
אטלס היה נשוי בשנית ואב ל-3. הוא התגורר בתל אביב. ארכיונו הועבר לארכיון גנזים של אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.
עוד ב-
פטירתו מסיימת את חייו של מי שיצירתו עסקה במשך עשרות שנים בילדים, בילדות ובמבט של הילד על העולם. בהודעת המשפחה נפרדו ממנו במילים: "יודה היה עד רגעיו האחרונים ילד נצחי".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



