מיקרוסופט, אינטל, אמזון וחברות נוספות כבר פיטרו אלפי עובדים בשנה החולפת, לפעמים אפילו מבלי להסתיר את הקשר הישיר בין הפיטורים לבין המעבר לשימוש בבינה מלאכותית. בחלק מהמקרים מדובר בהתייעלות, אך לעיתים נדמה שהחברות בודקות את הגבול, איפה אפשר להחליף בן אדם בבינה מלאכותית ואיפה לא. גם אם המנכ"לים מדגישים ש-AI "משפר את העובדים" ולא מחליף אותם, המספרים בשטח מספרים סיפור אחר.

החברות מביעות פחות על "צער" כשהן מפטרו, ושמות יותר דגש על "יעילות" ו"התאמה לעתיד". עבור חלקן, זו הזדמנות לשפר את הרווחיות ולהתחרות בזריזות עם רזות שבעבר היו מאיימות עליהן הרבה יותר. למעשה, באתר שנקרא "Tiny Teams Hall of Fame" כבר מופיעים מיזמים שמכניסים מיליוני דולרים עם מספר חד-ספרתי של עובדים.

לפי ההערכות, דווקא הדור הצעיר עלול לשלם את המחיר הכבד ביותר. משרות הכניסה לעולם העבודה, אותן משרות התחלתיות שהיוו במשך שנים את שלב ההתלמדות של הדור הבא, הולכות ומתמעטות. גם בלי קשר לבינה מלאכותית, חברות קיצצו בעשרות אלפי משרות זוטרות בעקבות הקורונה, העברת מוקדים לחו"ל וצמצום בתקציבים. זה ניכר גם בישראל ואפילו קיבל את השם "משבר הג'וניורים", וה-AI מאיץ את המגמה הזו עוד יותר.

דירק האן, מנכ"ל חברת ההשמה Hays, מזהיר כי הבינה המלאכותית עלולה להקשות על קצב הגיוסים למשרות זוטרות להתאושש, והתוצאה היא מסלולי קריירה פחות ברורים, ארגונים ללא שכבת ביניים ניהולית והיעלמותן של הזדמנויות לצמיחה מקצועית.

בניגוד לתפיסה הרווחת, הפגיעה היום היא לא רק במשרות של עבודה מול לקוחות, כמו במרכזי שירות. כלים כמו ChatGPT של OpenAI ו-Copilot של מיקרוסופט כבר חוסכים אלפי שעות עבודה למנתחים אנליטיים, מקצרים את זמני התגובה למשל בחברות ייעוץ ומבצעים כתיבת קוד כמעט אוטונומית.

כך למשל, אחת מחברות הייעוץ הגדולות בעולם דיווחה לאחרונה על קיצור של 75% בזמני הפקת דוחות מחקר תודות ל-AI - מהלך שחסך 3,600 שעות עבודה אנושית. במקביל, יש ירידה דרמטית בגיוס מתכנתים, תפקיד שבעבר זכה לביקוש אדיר.

דוגמה מובהקת היא מיקרוסופט: בעוד המנכ"ל סאטיה נאדלה מדבר על פריחה ורווחי שיא של 70 מיליארד דולר ברבעון, החברה פיטרה כבר כ-15 אלף עובדים השנה. לפי סמנכ"ל הסחר ג'דסון אלתוף, מיקרוסופט חסכה למעלה מ-500 מיליון דולר ב-2024 רק בזכות בינה מלאכותית במוקדי שירות הלקוחות, אך מסרבת לקשור זאת ישירות לפיטורים.

חלק מהעובדים פוטרו בטענה ל"התייעלות, אך בפועל ברור שהרוב הוחלפו על ידי מודלים. החברה ממשיכה להשקיע סכומי עתק בתחום - לא פחות מ-80 מיליארד דולר ב-2025, כולל בגיוס חוקרי AI בכירים - אך מקצצת בקרב עובדים בתפקידים "שגרתיים". 

אבל לא כל ניסיון כזה מסתיים בהצלחה. קלארנה, חברת הפינטק השוודית, פיטרה מאות עובדים והחליפה אותם בבינה מלאכותית - רק כדי להבין במהרה שזו הייתה טעות. התוצאה הייתה שירות לקוחות גרוע, חוויית משתמש מתסכלת וביקורת ציבורית חריפה. היום, החברה מנסה להחזיר עובדים שפוטרו.

עוד ב-

מיקרוסופט בפיטורי ענק - זו הסיבה שמחר זה עלול להגיע למשרד שלכם

לכתבה המלאה

המקרה של קלארנה מזכיר שגם בעידן הטכנולוגי, אי אפשר לוותר לגמרי על הרכיב האנושי. יכולות כמו אינטואיציה, שיפוט מוסרי, יצירתיות ואינטליגנציה רגשית עדיין לא ניתנות לשכפול על ידי מודלים. חברות שמוותרות על תכונות אלה לטובת "יעילות" טכנולוגית, עלולות לשלם מחיר אחר: פגיעה בנאמנות הלקוחות, במוניטין, ואפילו בעמידות בפני משברים.