סיומה של הלחימה מול איראן מביא לתגובה של אחת למספר שנים בשקל ובנפט. רק על המהלך של אלה בשבועיים האחרונים אנחנו רואים את התגובה הפוטנציאלית באינפלציה המקומית בסדר גודל של 0.5% משמעותיים מאוד בשלב הזה. אבל בינתיים, שוק ההון לא משתכנע מזה בכלל או כל כך, אולי בגלל היעדר התמסורת הכללי שבלט בכלכלה המקומית בשנתיים האחרונות. בשלב כזה או אחר נצפה שהפער הזה ייסגר. אבל זה לא יהיה היום.

בארה"ב, מדד המחירים של ה-PCE גבוה מעט מהצפי. מאידך, נעדרים ממנו ברובן השפעות המכסים, כמו שאלה נעדרו ממדדי המחירים של ה-BLS. וגם מחירי השכירות במדינה ממשיכים להתמתן.

גם ההכנסה הפרטית רשמה נסיגה משמעותית, על רקע צמצום בתשלומי ההעברה הממשלתיים, ובכך מתקנת עלייה בחודש שעבר. לא ברור אם זה השפעת DOGE. ואם כן, האם המגמה תמשיך להתמתן מכאן. כך או כך, ההשלכות לעתיד מהותיות. פסימיות המכסים בולטת פחות גם באינדיקציות הסופיות למדד אמון הצרכנים של אונ' מישיגן. אבל החששות האינפלציוניים פה נותרים גבוהים מאוד, בראייה היסטורית.

עוד ב-

מזרחי טפחות מעריכים: כך ההתפתחויות הדרמטיות ישפיעו על האינפלציה

לכתבה המלאה

התעשייה האמריקאית מאידך, נראית טוב משמעותית עם זינוק בהזמנות מוצרים בני קיימא. העובדה שהרוב מגיע מסעיפי כלי התחבורה מרמזת על קשר למיצוב הגיאופוליטי האמריקאי הרחב. בהקשר הזה, גם בטכנולוגיה שוררת אופטימיות, אם כי זו מתונה משמעותית. לכשעצמו, אנחנו לא רואים את עודף הביקושים האמריקאים כמו משהו שאמור להביא להשפעות אינפלציוניות גבוהות. אבל כשמשלבים את זה עם מגבלות הסחר, זה כמובן מהותי יותר.