אינטל מוותרת על נתח משמעותי מהאחזקה שלה במובילאיי, ועושה זאת בעסקה בהיקף של כ-850 מיליון דולר, וייתכן שמאחורי המהלך הזה מסתתרת דרמה גדולה יותר. אינטל, שהחזיקה עד כה בכ-88% ממובילאיי, מוכרת 45 מיליון מניות מסוג A, שהם כ-8% מהחברה, אך שומרת לעצמה את השליטה. למרות זאת, עצם המכירה, ובעיקר התזמון שלה, מעלים סימני שאלה לגבי מערכת היחסים בין שתי החברות, והאם מדובר בצעד ראשון בדרך לפרידה.

על הנייר, מדובר במהלך נקודתי, אינטל זקוקה להון, ומימוש חלק מההשקעה במובילאיי הוא דרך הגיונית לגייס כמעט מיליארד דולר במהירות, במיוחד כאשר היא שורפת מזומנים ונמצאת בעיצומו של תהליך התייעלות. אך כשלוקחים בחשבון את הרקע - הצהרות המנכ"ל החדש ליפ-בו טאן על כך שיממש נכסים שאינם בליבת העשייה של אינטל, מכירת חברת-הבת אלטרה באפריל האחרון, והתמקדות מחודשת בפעילות השבבים - עולה תמונה שונה, תמונה שמעלה אפשרות שאינטל אכן מתכננת להיפרד ממובילאיי.

כדי להבין את העומק של המהלך, צריך להבין היכן עומדות שתי החברות כיום. אינטל, שבעבר נחשבה למובילה בתחום המעבדים, איבדה גובה בעשור האחרון, הן בשל טעויות ניהוליות, הן בגלל תחרות גוברת מצד המתחרות ונפילה בתחום השרתים, והן לאור העובדה שפלטפורמות הבינה המלאכותית, ובעיקר הביקושים לשבבים מתקדמים, נשלטות כיום על ידי אנבידיה. אינטל השקיעה הון עתק בניסיון לחזור לקדמת הבמה, אך ללא הצלחה בינתיים. המניה שלה צנחה ביותר מ-30% בשנה האחרונה, והיא אמנם עלתה כ-17% מתחילת השנה, אך עדיין רחוקה מרמות השיא.

כדי להתמודד עם המצב הזה, אינטל נוקטת במדיניות קיצוצים רחבה. לא רק בפיטורים שצפויים לכלול כ-20% מכוח האדם, אלא גם בקיצוץ חד בהוצאות התפעוליות ובהשקעות ההוניות. כחלק מהמדיניות הזו, המנכ"ל החדש טאן הבהיר שהוא אינו מהסס למכור או לפרק יחידות עסקיות שאינן בליבת הפעילות. הוא כבר עשה זאת עם אלטרה - חברה שאינטל רכשה בעבר ב-17 מיליארד דולר ומכרה לאחרונה בפחות מ-10 מיליארד - ומובילאיי עשויה להיות הבאה בתור.

מובילאיי עצמה נמצאת גם היא בתקופה לא פשוטה. מצד אחד, מדובר באחת החברות הישראליות המרשימות ביותר: היא הוקמה בירושלים, פיתחה מצלמת בטיחות לרכב ובהמשך עברה לפתח מצלמות לנהיגה אוטונומית ומערכות סיוע לנהג, והפכה לשם דבר בשוק הרכב הגלובלי. רכישתה על ידי אינטל ב-2017 בעסקה של 15.3 מיליארד דולר סימנה את אחת ההצלחות הגדולות של ההייטק הישראלי. גם ההנפקה המחודשת של החברה ב-2022 הייתה אמורה לסמן פרק חדש בצמיחה שלה.

אבל השנתיים האחרונות מאתגרות. שוק הרכב האוטונומי התקדם הרבה יותר לאט מהצפוי. רגולציות, אתגרים טכנולוגיים, שינויים בצרכים של יצרניות הרכב, ומלחמות סחר - כולם פגעו בקצב האימוץ של הטכנולוגיות הללו. מובילאיי סבלה במיוחד מהתלות שלה בשוק הסיני, שאחראי לכ-30% מהכנסותיה, ובמהלך 2024 היא נאלצה להוריד את התחזיות שלה פעמיים, והכנסותיה השנתיות ירדו מיעד של 2.58 מיליארד דולר ל-1.65 מיליארד בפועל.

פרופ' שעשוע (יחצ, shutterstock)

בינתיים, מניית החברה המשיכה לצלול. מובילאיי נסחרת כיום לפי שווי של כ-15.1 מיליארד דולר - פחות מהשווי שבו נרכשה על ידי אינטל, והרבה פחות משווי השוק בשיא ההייפ של הרכב האוטונומי.

ובכל זאת, הדוחות האחרונים של מובילאיי דווקא הציגו כמה נקודות אור, עם צפי לצמיחה של 7% בהכנסות ברבעון השני, הרבה מעל תחזיות האנליסטים. החברה גם ציינה זכיות בפרויקטים משמעותיים עם יצרניות כמו פולקסווגן, והצהירה שהיקפי הייצור העתידיים צפויים לעלות. אלא שבשוק ההון, התחזיות הטובות בטווח הקצר לא תמיד משנות את המגמה. מה שקובע את שווי החברה הוא בעיקר האמון בצמיחה לטווח הארוך, ואותו אמון נמצא כיום בשפל.

אז מה טוב ומה רע בפרידה פוטנציאלית בין אינטל למובילאיי? מצד אחד, מובילאיי תקבל חופש פעולה רחב יותר - תוכל לפעול עם שותפים נוספים, אולי אפילו לחפש רוכש אסטרטגי חדש שימנף את הטכנולוגיה שלה למשהו רחב יותר. עצמאות כזו עשויה גם לחזק את ההובלה הטכנולוגית שלה, לחזק את הזהות הישראלית שלה, ולפתוח בפניה דלתות שסגורות כל עוד היא בבעלות של תאגיד אמריקאי ענק.

מן הצד השני, פרידה מאינטל תותיר את מובילאיי חשופה הרבה יותר. אינטל סיפקה לה יציבות, גב תפעולי, הגנה מול רגולטורים ויכולת מימון שתאפשר לה לפתח טכנולוגיות מורכבות מאוד לאורך זמן. 

אינטל מנסה לשמור על האופציות פתוחות, לשפר את מאזנה ולחזור למסלול. מובילאיי מצדה צריכה להוכיח שהיא שווה יותר. כל צד בוחן את האפשרויות בזהירות. מכירה מלאה לא תקרה מחר בבוקר - אבל קשה להתעלם מהתחושה בשוק שזהו רק שלב ראשון בדרך.

המכירה הנוכחית מגיעה גם על רקע הסנטימנט העולמי המשתנה כלפי סין. החשיפה של אינטל לסין פוגעת בתחזיות שלה, וגם מובילאיי מושפעת. המכסים החדשים מצד ממשל טראמפ עלולים לצמצם את המכירות לשוק הסיני - שוק שבו מובילאיי הייתה חזקה במיוחד. באווירה כזו, ייתכן שאינטל תעדיף להרחיק את עצמה מהתלות בשווקים רגישים מבחינה גיאופוליטית.

כמו בכל מקרה של בעלות על חברת-בת, הדילמה היא מתי "לחתוך" ומתי להחזיק עוד קצת. אינטל יכולה למכור את כל מובילאיי ולקבל אולי 13-14 מיליארד דולר, אבל זה ייראה רע בדוחות שלה. מצד שני, החזקתה במובילאיי מקשה עליה למקד את המסר למשקיעים, והסטייה מהליבה עלולה לעלות ביוקר.

מה יקרה עכשיו? קשה לדעת. יכול להיות שנראה המשך הדרגתי של מימושים, אולי עוד עסקה בשווי דומה בעוד מספר חודשים, אולי גיוס נוסף של מובילאיי עם דילול נוסף. אינטל לא תמהר לצאת, אך גם לא תתחייב להישאר. הכל פתוח, תלוי באקלים השוק, בביצועים של מובילאיי וביכולת של טאן להוביל את אינטל לעידן חדש.

עוד ב-

מובילאיי חשבה שהיא מצ'פרת עובדים - ותשלם על זה ביוקר

לכתבה המלאה

ובינתיים, השוק מביט לעבר הדוחות הבאים. גם של אינטל, גם של מובילאיי. בסופו של דבר, מה שישפיע על המשקיעים יותר מהכל זה המספרים. בין אם מובילאיי תישאר חלק מאינטל ובין אם לא, כל עוד היא תצליח לספק את הסחורה, גם המניה עשויה להגיב בחיוב.