הכסף הזר הוא מהגורמים המשפיעים הגדולים ביותר על הבורסה המקומית לצד הכספים של המוסדיים המקומיים. כמובן שגם למשקיעים הקטנים (משקיעי הריטייל) יש השפעה אך הכסף הגדול נמצא בידיים של המוסדיים והזרים.

הבורסה זינקה השנה כשהמלחמה עם איראן סיפקה דחיפה משמעותית. כבר ביום המסחר הראשון אחרי פרוץ המלחמה המדדים עלו מתוך ההבנה שישראל מנצחת ומסירה איום ביטחוני משמעותי מעליה. מתחילת השנה מדד הבנקים מציג זינוק של 41% בעוד מדד הביטוח עלה קרוב ל-100%. אלה נתונים פנומנליים מצד אחד אך מצד שני מעלים שאלה מתבקשת - יכול להיות שהבורסה יקרה מדי?

לפי הנתונים שמציג אהוד ניר, אנליסט בחטיבת המחקר של פסגות, ייתכן והמשקיעים הזרים מאמינים שזה הזמן למכור. הוא מציין כי מאז פרוץ המלחמה באיראן ועד סוף חודש יולי הציגו המשקיעים הזרים לראשונה השנה מכירות נטו (מכירות פחות רכישות) בסך של כ-2 מיליארד שקל.

המימושים הגדולים נרשמו בסקטורי הביטוח והביומד (מכירות נטו של כ-600 מיליון שקל כ"א), כשבבנקים נרשמו מכירות נטו של כ-200 מיליון שקל ובסקטור הנדל"ן והבניה של כ-300 מיליון שקל. מנגד, הסקטור הביטחוני הציג רכישות נטו של כ-200 מיליון שקל.

מהצד השני, המוסדיים הישראלים מציגים תמונה הפוכה: המוסדיים שמכרו מניות בכל התקופה שבין ינואר ל-12.6.25, מלבד פברואר, בו רכשו מניות, עברו לרכישות בהיקף של כ-1.2 מיליארד שקל מפרוץ המלחמה ועד סוף יולי.

העליות נתמכו גם בנתוני המאקרו - למרות אינפלציה גבוהה מהצפוי ביוני, בנק ישראל אופטימי לגבי הצמיחה העתידית והירידה הצפויה באינפלציה שתאפשר הורדת ריבית. הוא אומנם השאיר את הריבית על כנה זו הפעם ה-12 ברציפות, אך הוא צופה שבמהלך שנת 2025 יעמוד שיעור האינפלציה על 2.6% (ללא שינוי מהתחזית הקודמת) ובמהלך שנת 2026 על 2% (בהשוואה ל-2.2% בתחזית הקודמת), כך הריבית הממוצעת ברבעון השני של 2026 צפויה לעמוד על 3.75% - כלומר צפי ל-3 הורדות ריבית של רבע אחוז עד אז.

מה שאולי מדאיג אפילו יותר ממימושי הזרים והמוסדיים הוא מימושי הבכירים בבורסה, מאחר והם מכירים את החברות מבפנים. בקרב הבכירים בחברות השונות נרשמו ביוני מימושים של כמעט 2.8 מיליארד שקל, כשחלקם הגדול הגיעו במחצית השנייה של חודש יוני, אחרי פרוץ המלחמה עם איראן.

עוד ב-

שתי מניות הענק מחלקות "דיבידנד שמן" - זו הסיבה

לכתבה המלאה

בין המימושים הבולטים - יורם ואלון עמרם, שמימשו מניות עמרם בכ-300 מיליון שקל, מייסדי נקסט ויז'ן שמכרו מניות בכ-150 מיליון שקל, נדב טנא ושחר גרשון שמכרו מניות נופר אנרגיה בכ-220 מיליון שקל במקביל להתפטרותם מהחברה, לפידות קפיטל שמכרה מניות דניה סיבוס שבשליטתה בסך של כ-200 מיליון שקל, ואהרון פרנקל שמכר מניות תמר פטרוליום במעל חצי מיליארד שקל לחברת הנפט הלאומית של ארבייג'ן, אם כי עסקה זו נחתמה כבר בתחילת השנה.