השוק
בנק מזרחי טפחות על הכלכלה בישראל: "ירידה חדה שלא נראתה 9 שנים"
יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, ערך סקירה שבועית כלכלית בנוגע למצב בארצות הברית, אירופה וכמובן גם כאן בישראל, והתייחס להשפעות העתידיות שעוד הולכות לנחות על הכלכלה המקומית בעקבות מבצע "עם כלביא"
יוני פנינג, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, ערך היום (שני) סקירה כלכלית שבועית בנוגע לנושאים הבועלים במספר כלכלות חזקות בעולם בהן באירופה, ארצות הברית וכמובן גם כאן בישראל.
מיקרו: "נתוני ה-NFP הצביעו על התמתנות משמעותית מאוד בקצב גידול המשרות בארה"ב, ביולי. נתוני מספר המשרות עצמם מתיישבים עם תקופות של האטה בולטת הרבה יותר בכלל הפעילות הכלכלית במדינה. מצד שני, שאר הנתונים של דוח ה-BLS, כמו גם נתוני שוק התעסוקה של ה-ADP או המשרות הפנויות ליוני הצביעו ככלל על מצב יציב יחסית, אם כי גם כאן עולה השאלה עד כמה זה מצדיק את המדיניות המוניטרית הנוכחית.
מדד המחירים של ה-PCE, מנגד, מתברר כ-'חם' מהצפוי ביולי, בדומה ל-CPI האחרון. מתוך זה, אינפלציית המוצרים בולטת, על רקע ההשפעה המתגברת של המכסים, אם כי גם כאן לא ברור עד כמה זה מצדיק את מדיניות הפד.
באופן דומה, גם נתוני התוצר מציגים צמיחה נאה ברבעון השני. אבל השיפור בסעיף סחר החוץ, מחד, והקיטון במלאים, מאידך, מרמזים על מיצוי הטרמת פעילות למכסים. ובכך מעידים כנראה על יציבות בפעילות בהמשך.
בישראל, נתוני ייצוא השירותים של מאי הצביעו על האטה חריגה, אשר צפויה לבוא לידי ביטוי בנתוני התוצר הקרובים ולהצטרף להשפעה השלילית של "עם כלביא", בהמשך. באירופה, מדד המחירים ממשיך לעמוד על היעד, והצמיחה אפילו נראית חיובית, באופן יחסי. אבל מבט קרוב יותר מעיד על מרכז קר מדי, כנראה, ופריפריה ברובה חמה מדיי, מבחינת הפעילות והאינפלציה".
מאקרו: "ארה"ב: בתרגום חופשי, כותרת פרסום ה-BLS לדוח שוק התעסוקה ביולי הייתה "גם מספר המשרות (73,000+) וגם שיעור האבטלה (4.2%) השתנו באופן מתון בלבד ביולי." כותרת המשנה הוסיפה כי מספר המשרות השתנה למעשה באופן מתון מאז אפריל. ואף הוסיפה כי התעסוקה המשיכה במגמת העלייה בשירותי הבריאות ובעבודה הסוציאלית.
בפועל, עד לפני חודש תוספת המשרות במאי ויוני עמדה על 144 ו-147 א' משרות, בהתאמה. אחרי העדכון הנוכחי, הן עברן ל-19 ו-14 א'. ב-2 המקרים, הנתונים האלה מבטאים כעת את תוספת המשרות המתונה ביותר למספר המשרות מאז גל הקורונה של דצמבר 2020. גם תוספת המשרות ליולי עמדה על 73 א' דיי מתונה.
כפועל יוצא, בראייה שנתית, כרגע, המשק האמריקאי מוסיף 0.97% למספר המשרות הכולל שלו, עם תוספת חודשית ממוצעת של 128 א' משרות במהלך התקופה, קרי, הרבה יותר מהרבעון האחרון. כאשר תוספת המשרות ברבעון האחרון, במונחים שנתיים היא של 0.3% בלבד. לעומת זאת, קצב הגידול של האוכלוסייה עומד על 1.5%.
זמן לא רב לאחר פרסום הנתונים, הנשיא טראמפּ כתב ברשת החברתית Truth כי נודע לו לאחרונה שנתוני שוק התעסוקה מופקים על ידי דר' אריקה מקאנטנפר, מינוי של ממשל ביידן, כי ה-BLS "זייפה את נתוני התעסוקה לפני הבחירות כדי לדחוף את סיכויי הניצחון של קמאלה." וכי "אנחנו זקוקים לנתוני תעסוקה מדויקים." והוא הורה לצוות שלו לפטר את "המינוי הפוליטי הזה מטעם ביידן" באופן מיידי. באופן דומה, סקר משקי הבית הצביע על נפילה של 260 א' משרות ביולי.
שאר השינויים בדוח התעסוקה היו מתונים יחסית, עם שיעור אבטלה שעלה מ-4.1% ל-4.2%, כצפוי. באופן ראוי לציון, הוא עשה זאת למרות ירידה בשיעור ההשתתפות מ-62.3% ל-62.2%. ראוי גם להוסיף בהקשר הזה כי שיעור ההשתתפות מסכם קיטון של כ-0.5% במהלך השנה האחרונה.
קצב עליית השכר השעתי הממוצע דווקא האיץ במעט, מ-3.8% ל-3.9%, כמו גם מספר שעות העבודה השבועית, שעלה ב-0.1 ל-34.3. נתוני ה-ADP, אשר פורסמו מוקדם יותר במהלך השבוע, מספרים דווקא סיפור דיי דומה לזה של ה-NFP, לפחות בגרסתו הנוכחית, עם תוספת של כ-104 א' משרות בלבד, ביולי, התכווצות של 24 א' משרות ביוני, וטרום זה, תוספת של 29 א' משרות במאי.
סך תוספת המשרות של השנה האחרונה, כ-1,560 א', כנ"ל, דומה מאוד ל-1,536 א' ב-NFP. בעבר הפער בכל נתון חודשי בין אלה הגיע בקלות לכמה מאות אלפים. כנ"ל, גם קצב עליית השכר ב-ADP המשיך להתמתן, הפעם לפי אומדננו בקצב שנתי של 4.42%, לעומת 4.47%, ביוני, ו-4.84% לפני שנה.
עוד מוקדם יותר במהלך השבוע, נתוני אותה ה-BLS הצביעו גם על התמתנות במספר המשרות הפנויות מנתון נוכחי של 7.71 מיליון משרות, ל-7.44 מ', ביוני. מעבר להתמתנות המשמעותית לכשעצמה, גם הרכב ההתמתנות במשרות נטה באופן בולט לטובת ענפים שפחות ראינו מתמתנים בעבר, כמו פיננסים (146- א'), למרות התמשכות העליות במניות, או חינוך פרטי ובריאות (255- א') ופנאי ואירוח, שתיקן עלייה משמעותית במאי (264- א', אחרי עלייה של 285 א' במאי).
המחירים בארה"ב המשיכו להיות חמים במקצת מהצפי, הפעם ב-PCE של יוני, עם עלייה חודשית של 0.3%, שהביאה את האינפלציה השנתית הכללית במדד ל-2.6%. ועם זאת, נדגיש כי לא מדובר רק בתוצאה של סעיפי האנרגיה, כאשר גם ליבת ה-PCE הוסיפה 0.3%, לאינפלציית ליבה כוללת של 2.8% - שיא מאז פברואר.
הרכב העלייה במדד אכן מבטא השפעת מכסים מסוימת, עם עלייה חודשית של כ-0.4% בכלל מחירי המוצרים, גבוה מהשירותים, שעלו בכ-0.2%, בלבד. בשנה האחרונה, האינפלציה החודשית במוצרים הייתה גדולה מאשר בשירותים רק פעם אחת, בינואר. וגם זה היה בעיקר בגלל הדלקים. ברמת הסעיפים, ניכרה עלייה של כ-1.3% במחירי הריהוט ומוצרים לבית, המשלימה לגידול של 2.3%, במהלך הרבעון האחרון.
עוד בלטו "מוצרי ורכבי פנאי" עם עלייה של כ-4.7% במחירי "תוכנות מחשב ואביזרים." מנגד, הקטגוריה האחות "מחשבים אישיים וציוד היקפי" דווקא איבדה 0.3% במהלך החודש. אז נעריך שמדובר בתוצאה חד פעמית. עוד במוצרים, בשלילי, בלטו מכוניות וחלקי רכב (לא של פנאי), בדומה ל-CPI, עם ירידה של כ-0.4% במחירים.
אל מול התגובה הברורה, אך מתונה, במוצרים, המשיכו לבלוט השירותים הפיננסים, הפעם עם עלייה דיי ניכרת של 0.4%, אבל צפויה בהתחשב במומנטום החיובי במניות, באותה התקופה. סעיפי הדיור, כנ"ל, המשיכו להיות הגורם הדומיננטי במדד, והוסיפו 0.35%, במהלך החודש.
במבט קדימה, לא ברור מהנתונים האם עליית המחירים כתוצאה מהמכסים היא משהו שמצדיקה המשך יישום מדיניות מוניטרית מצמצמת לכשעצמה, בהתחשב בכך שמדובר באירוע חד פעמי מטבעו. נתוני התוצר בארה"ב לרבעון השני ביטאו יציאה מרשימה מההשפעה השלילית של המכסים, עם גידול של כ-3.0% בתוצר, במהלך הרבעון.
עיקר הגידול נבע מהתכווצות בולטת מאוד של היבוא במהלך הרבעון, של כ-30.3% במונחים שנתיים, קרי כ-8.6% במונחים רבעוניים, אשר תיקנה התרחבות של כ-8.4%, במהלך הרבעון הראשון.
מנגד, התנועה הזו נרשמה במידה רבה כנגד התכווצות, ברבעון הנוכחי, במלאים הפרטיים, בניגוד בולט לרבעון הראשון. קרי, בניגוד בולט למחירים, מבחינת היערכות המשק האמריקאי כולו, רוב ההתאמה לקראת / אל תוך השפעת המכסים כבר באה ודיי הלכה אל סופו של הרבעון השני.
מעבר לדינמיקת המכסים, הצריכה הפרטית בארה"ב דווקא המשיכה לצמוח בקצב מתון, הפעם עם עלייה של כ-1.4%. זה מגיע אחרי שפל של 0.5%+ במהלך הרבעון הראשון, כאשר כל אחד מנתוני הצמיחה האלה, של הצריכה הפרטית, הם הנמוכים בשנה וחצי האחרונות, לפחות.
וככלל, אנחנו בטריטוריה שלא נראתה ב-2022-2024, קרי, בתקופת היציאה מהקורונה, או בכלל בשנים שאינן שנות מיתון, לפני זה. למותר לציין שאפשר לייחס הרבה מזה לסנטימנט הצרכני המדוכדך של החששות מהמכסים. אבל במובן הזה, בנתון האחרון דווקא בולט בהיעדרו הניסיון להטרים את אותה השפעת מכסים.
מעבר לסנטימנט הצרכני המתון, יש לציין כי המלאים העודפים של הרבעון הראשון גם בלטו בהיעדרם מנתוני ההשקעה בנכסים קבועים, אשר גדלו בכ-0.4%. וגם מתוך זה, הסעיף שצמח הכי מהר הוא קניין רוחני (6.4%+) קרי, לא גורמים פיזיים.
ישראל: לאחר עלייה בקצב נאה בחודשים האחרונים, נתוני ייצוא השירותים רשמו ירידה חודשית חדה מאוד במאי, של 643 מ' ד', בנתונים מקוריים, אשר היתרגמה להתמתנות של כ-495 מ' ד', בניכוי העונתיות.
רוב ההתמתנות נבעה מענפי ההייטק ללא סטארטאפים, כאשר הייצוא של אלה התכווץ מ-5,162 מ' ד' באפריל, ל-4,689 מ' ד' במאי. ראוי להדגיש כי מדובר בנתון חריג, שלא נרשם בסדרה הזו מאז שהיא מתחילה, בינואר 2016. ההתכווצות המשמעותית ביותר בסדרה הזו הייתה ביולי 2019. וגם אז, מדובר ב-229 מ' ד' בלבד.
אם נשלב את הירידה בייצוא השירותים עם העלייה האחרונה בגירעון מאזן הסחר, נקבל, להערכתנו, פוטנציאל לצמצום משמעותי של העודף בחשבון השוטף, בייחוד אם זו תימשך.
כנ"ל, בראייה קצרת טווח, מבחינת הרבעון השני, הנתונים פה צפויים כמובן להצטרף להשפעת מבצע "עם כלביא" על התוצר במהלך הרבעון. כמובן שרוב הנתונים ביוני לא יבואו לידי ביטוי באמדן הראשוני לחשבונות הלאומיים, בעוד כשבועיים. אבל עדיין, ניכרה האטה בפעילות עוד לפני זה. וייתכן, להערכתנו, שזה יביא להתכווצות בתוצר, באחת הקריאות.
אירופה: האינפלציה ב-Eurozone המשיכה להיות יציבה על 2.0%, על פי נתונים ראשוניים ליולי – בהתאם ליעד ה-ECB. מדד יולי מבטא עונתיות חזקה בסעיפי השירותים של מדד המחירים לצרכן ב-Eurozone. אלא שהפעם אלה עלו ב-1.0% בלבד, במהלך החודש, במקום 1.2% ביולי שעבר. וזה, בתורו מיתן את רכיב השירותים הדומיננטי לאינפלציה שנתית של כ-3.1%, בלבד.
מנגד, בדומה לארה"ב, ובניגוד אולי לציפייה שהמכסים יביאו לעודף היצע עולמי, גם פה ניכרה האצה במחירי המוצרים אשר עלו לגידול של 0.8% שנתית, בדומה למחירי המזון (3.3%).
התוצר ב-Eurozone המשיך לצמוח בקצב איטי של כ-0.1% בלבד, במהלך הרבעון השני של השנה, וסיכם צמיחה של 1.4% בשנה האחרונה – דומה לקצב ברבעון הראשון. וככלל, גבוה ביחס לשנים האחרונות.
עוד ב-
גם בנתוני התוצר וגם באינפלציה ב-Eurozone ניכרת נטייה "קרה" יותר למרכז, שמתחממת, לרוב, כשמתקרבים לפריפריה. בכלל זה, בולטת גרמניה עם התכווצות של 0.1% בתוצר במהלך הרבעון האחרון. לעומתה, התוצר בצרפת אמנם התרחב ב-0.3% במהלך הרבעון, אבל הוא מסכם בשלב הנוכחי צמיחה מתונה של 0.7%, בשנה האחרונה. באופן דומה, המדינות האלה גם מציגות אינפלציה שנתית נמוכה יותר, עם 1.8%, שנתית בגרמניה, ו-0.9% בצרפת.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(8):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
8.0340625963124845Rame apo. Nghmeh 08/2025/06הגב לתגובה זו0 0Pror. Rfhסגור
-
7.העיקררון 08/2025/06הגב לתגובה זו0 0העיקר שהבנקים באדיבותו של הנגיד מרוויחים מיליארדים על הגב השהור שלנו. למיליונרים יש כלכלה ולנו עלובי העם יש חלחלה.סגור
-
6.מה זהשלמה 08/2025/05הגב לתגובה זו1 0השימוש בקיצורים לא עושה את המאמר מתוחכם יותר, זה הופך אותו למתחכם. זה נשמע עמו רשימה שנועדה להראות כמה הכותב נעלה עלינו קןראי המאמר. אם היית גם מוסיף המלצות כמו תשקיעו במניות לאוטק או זה הזמן לנטוש את חברות המזון אמריקאיות, הייתי מתיחס למאמר בצורה יותר משמעותית. וכן הבנתי שאמאמר לא מיועד לטיפשים כמוני.סגור
-
5.כרגיל חרטטן , הבנק שלו בירידה חושב כולם כמוהופרופסור אורית גלילי 08/2025/05הגב לתגובה זו2 2תחליף סטג'רסגור
-
4.עכשיו אני רגועמצחיק 08/2025/05הגב לתגובה זו0 1תמיד קורה ההפך ממה שאתם חוזיםסגור
-
3.נפגש בעוד חצי שנה ונשווה את הסקירה שלך עם המציאות בשטחבור ועם הארץ 08/2025/05הגב לתגובה זו1 1שמענו כבר הרבה יועצים בתחילת ברפורמה המשפט ושום דבר לא קרה . חברתם לסוקרי הבחירות עם הצלחה של .... כל אחד ימלא לבדסגור
-
2.דה מרקר כבר התנצל על אמירה כזאת (ל"ת)אופיר 08/2025/04הגב לתגובה זו0 2סגור
-
1.הכלכלה הישראלית מקרטעת,להוציא חריגים(לחיוב). (ל"ת)דקלה 08/2025/04הגב לתגובה זו2 2סגור
