אלכסנדרה ראלי וסימון לוטייה, אנליסטים בתחום הבריאות בבנק השווייצרי לומברד אודייר, פרסמו סקירה בנוגע למניות חברות הפארמה, שממשיכות להתמודד עם אי ודאות גוברת. אי הוודאות נובעת הן מצד מתחים מסחריים ומכסים והן בעקבות מגמות לרפורמה מקיפה במערכת הבריאות של ארצות הברית, השוק המרכזי והרווחי ביותר עבורן.

אף שהסקטור אינו נכלל בהמלצות ההשקעה המרכזיות של הבנק, לדבריהם ישנן הזדמנויות סלקטיביות במניות ושווקים נבחרים, דווקא על רקע ירידת שווי המניות והפסימיות הכללית.

הסכם הסחר שנחתם ב־28 ביולי בין ארה"ב לאיחוד האירופי הפחית את רמת החשש בשוק, בעיקר לאור היקף הייצוא הגבוה של תרופות מאירופה לארה"ב, כ־127 מיליארד דולר בשנת 2024, המהווים כ־60 אחוזים מיבוא התרופות האמריקאי. שיעור המכס שנקבע-15%, נמוך מהתחזיות המוקדמות, אך עדיין לא ברור אם הוא יחול גם על חומרי גלם פעילים או רק על תרופות מוגמרות.

מנגד, המכס החדש שפורסם ב־31 ביולי על ידי הנשיא טראמפ בגובה 39 אחוז שיחול על כלל הייבוא משווייץ, אינו כולל בשלב זה תרופות - מה שמשאיר את התמונה עמומה. נזכיר כי תרופות מהוות כ־38.5 אחוזים מהיקף הייצוא של שווייץ.

לדבריהם של ראלי ולוטייה, האיום המרכזי על הסקטור כעת הוא אפשרות של הטלת מכסים נוספים במסגרת סעיף 232 לחוק הסחר האמריקאי - המאפשר לנשיא להפעיל הגבלות ייבוא במקרה של איום ביטחוני. חקירה בנושא כבר הושקה על ידי משרד המסחר, ובמאי דוּבר על מכס בגובה 25 אחוז על תרופות. ביולי הוזכרו אף שיעורים גבוהים הרבה יותר, עד 200 אחוז, שיוטלו בתוך שנה עד שנה וחצי. הודעה רשמית צפויה בקרוב. נוסף לכך, קיימת אי ודאות לגבי תחולת המכסים הנוכחיים: האם הם יחולו רק על תרופות מוגמרות, או גם על רכיבים פעילים. כל אלו פוגעים בשרשרת האספקה ומייקרים את העלויות.

חשוב להדגיש כי יצרניות התרופות הודיעו על השקעות נרחבות בהחזרת ייצור לארה"ב. לכן, עיקר המחלוקות מול הממשל האמריקאי כיום משקפות את הגירעון בסחר הבין מדינתי ולא חוסר פעילות מצד החברות עצמן.

בנוסף ללחצים הגלובליים, מתמודדות חברות התרופות עם יוזמות פנים אמריקאיות לשינוי מבני של מערכת הבריאות. הסקטור צפוי להישאר באי ודאות לנוכח רצונו של הנשיא לבצע רפורמה עמוקה במערכת שמוציאה 16.6 אחוזים מהתוצר הלאומי על בריאות כמעט כפול מהממוצע במדינות מפותחות - אך מספקת תוצאות רפואיות פחות טובות. ביולי שלח הנשיא מכתבים ל־17 חברות תרופות, בדרישה להורדת מחירים מיידית והשקת ערוץ מכירה ישיר לצרכן, שייתר את המתווכים (מנהלי ההטבות הרפואיות) שגובים נתח משמעותי מההוצאה הכוללת.

מהלך כזה, לדברי כותבי הסקירה, עשוי לפגוע בשולי הרווח, אך יוכל בטווח הארוך לייעל את המערכת ולהיטיב עם מטופלים. בשיחות המשקיעים לרבעון השני, כמה מחברות התרופות דיווחו על דיאלוג חיובי עם הממשל בנושא. במקביל, שינויים בכוח האדם ברשות התרופות האמריקאית עלולים לגרום לעיכובים באישור תרופות חדשות - מה שעלול לקצר את תקופת הבלעדיות ולהפחית הכנסות עתידיות.

חברות רבות הכריזו על השקעות עתק בארה"ב, אך מדובר בתהליך ארוך. יצרניות של תרופות גנריות, שרבות מהן פועלות בסין ובהודו, יידרשו לגוון ספקים כדי להקטין סיכונים, מה שעלול להעלות את עלויות הייצור. עם זאת, מדובר בעיקר בחברות גנריות, ולא ביצרניות הגדולות של תרופות ממותגות.

באשר לשוויץ, כ-40 אחוזים מייצור התרופות שלה מיועדים לשוק האמריקאי. אם יוטלו מכסים גבוהים גם על תרופות, כלכלת שווייץ עלולה להיפגע. תחזית הצמיחה ל־2025 עודכנה כלפי מטה ל־0.9 אחוז (לעומת 1.1 אחוז קודם), בשל אי הוודאות סביב המסחר עם ארה"ב. אם שווייץ תצליח להשיג הסכם למכס מתון של 15 אחוז, הבנק המרכזי צפוי לשמר את ריבית האפס. אם המכס הגבוה יאושר, הסבירות לריבית שלילית תעלה.

לסיכום, מגמות הרגולציה והמסחר הגלובליות ממשיכות להעיב על תחזיות הסקטור. אךראלי ולוטייה מדגישים כי הרבה מהפסימיות כבר מגולמת במחירים: חברות פארמה גלובליות גדולות נסחרות כעת במכפיל רווח של 12.4, נמוך ב-18 אחוז מהממוצע בעשור האחרון.

עוד ב-

לומברד אודייר: לאחר החלטת הפד - זה יעד הריבית המפתיע

לכתבה המלאה

בהתאם לכך, הבנק מזהה הזדמנויות סלקטיביות בעיקר אצל ספקיות שירות, ובחברות פארמה וביוטק עם צבר מוצרים מתקדם. הסרת אי הוודאות סביב הסקטור השווייצרי עשויה גם לתמוך בהתאוששות מדד המניות השווייצרי, שנותר מאחור לעומת מדדי מדינות מפותחות אחרות מתחילת השנה.