הצעת התקציב החדשה של נשיא ארה"ב דונלד טראמם, שנכנסה לתוקף ביולי תחת השם "One Big Beautiful Bill Act", מעוררת תגובות מעורבות בוול סטריט. מצד אחד, היא כוללת רפורמות מס נרחבות ותמריצים לכלכלה. מצד שני, היא עלולה להגדיל את הגירעון הפדרלי, וגררה ביקורת ואף אזהרות מסוכנויות דירוג האשראי. חלק מהאסטרטגים לא רואים בה עוד שורה של מהלכים זמניים אלא תכנית פעולה לשינוי מבני - והמשקיעים כבר מתמקדים בסקטורים שעלולים ליהנות מהמהלך.

פיטר אנדרסן, מייסד Andersen Capital Management, מכנה את החוק "נקודת מפנה" ומסביר כי ארה"ב עוברת מהסתמכות על ריבית אפסית ורכישות אג"ח על ידי הבנק המרכזי, להשקעה ממשלתית ישירה וממוקדת. אחד המוקדים המרכזיים הוא תחום התשתיות - לא רק תשתיות פיזיות כמו כבישים וגשרים, אלא גם תשתיות תוכנה כמו סייבר.

החוק מקצה כ-150 מיליארד דולר לביטחון הלאומי, עם דגש על הגדלת היכולת התעשייתית, מימון רחפנים, תשתיות צבא ובינה מלאכותית. "הסייבר יהיה קו החזית החדש של הכוח הלאומי", אומר אנדרסן, שמחזיק בתיק ההשקעות שלו ארבע מניות סייבר בולטות כמו פאלו אלטו וסייברארק, שדיווחו לאחרונה על מיזוג, לצד United Rentals המשרתת את ענף הייצור.

טאט ויי טוה, ראש אסטרטגיית התיקים ב-RBC Wealth Management Asia, רואה בחוק ככזה המבוסס על התמקדות ארוכת טווח בתחום התשתיות. לדבריו, בינה מלאכותית, ביטחון, לוגיסטיקה וחשמול הם הליבה, וההשקעה מתמקדת בחברות ש"חופרות, בונות, משנעות, מייצרות אנרגיה ומגינות".

גם רוברט טיטר, אסטרטג ראשי ב-Silvercrest Asset Management Group, מצביע על יתרון מיידי לחברות תעשייה ותשתיות אנרגיה. בין היתר, החוק מעניק תמריצי מס להאצת השקעות במפעלי ייצור ומבנים, עם הטבות למחקר ופיתוח. מגזר הטכנולוגיה צפוי ליהנות מהתמריצים הללו - מהיצרניות של חומרת AI ועד החברות המיישמות את הטכנולוגיה.

עם זאת, קודי וילארד, מנהל קרן הגידור CL Willard Capital Partners, סקפטי יותר: "זה המשך של הבטחות להשקעות בתשתיות ששמענו בעבר, לא שינוי מהותי". פול וונג מ-Sprott Asset Management מזהיר שהגירעונות הגדולים יכבידו על הכלכלה יותר משהתמריצים ירימו אותה. הוא צופה תשואות ריאליות שליליות, היחלשות הדולר והעדפה לנכסים ריאליים כמו זהב, נפט ונדל"ן.

מנגד, יש גם סקטורים שעלולים להיפגע. אנדרסן סבור כי תחומי האנרגיה הירוקה, סולארי ורוח, יאבדו חלק מהתמריצים, וטיטר מוסיף כי הם "מפסידים חלק גדול מההטבות" בחוק. בין השאר, הוא מקצר את לוחות הזמנים לזכאות להטבות מס בייצור והשקעה באנרגיות מתחדשות, ומחמיר את המגבלות על פרויקטים בבעלות או בסיוע מגורמים במדינות כמו סין, איראן ורוסיה.

טוה מוסיף כי גם בתי חולים וחברות ביטוח רפואי עלולים להיתקל בקשיים. בשורה התחתונה, הצעת התקציב יוצרת הזדמנויות גדולות, אך גם אי ודאות וסיכונים מהותיים למשקיעים.