השוק

בנק דיסקונט מזהיר: "הגירעון בתקציב והאינפלציה יהיו גבוהים יותר"

נירה שמיר, כלכלנית ראשית בבנק דיסקונט, התייחסה להחלטה הדרמטית של בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, זו הפעם ה-13 ברציפות: "מדגיש את אי הודאות הגיאופוליטית הגבוהה"

מערכת ice | 20/8/2025 22:02

צילום Magma Images flash90 אוליבר פיטוסי

בנק ישראל החליט להשאיר את הריבית על 4.5%, זו הפעם ה-13 ברציפות. נירה שמיר, כלכלנית ראשית בבנק דיסקונט, התייחסה היום (ראשון) להחלטה הדרמטית של בנק ישראל.

"כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%, ומדגיש את אי הודאות הגיאופוליטית הגבוהה, וכי מגוון האפשרויות להתפתחויות הביטחוניות רחב. לדברי הועדה המוניטרית, כפי שצוין בתחזית חטיבת המחקר מיולי 2025, ככל שהמלחמה תתעצם ותתארך, קיים סיכון שמגבלות ההיצע יוסיפו להעיב על התאוששות הפעילות, שהצמי חה תהיה מתונה יותר, ושהגרעון בתקציב והאינפלציה יהיו גבוהים יותר.

חשוב לציין, כי בהודעת הריבית הקודמת (בראשית יולי), ציין הנגיד כי השווקים משקפים הערכה כי חל שיפור במצב הגיאופוליטי של ישראל, ובנוסף, ציין כי תחזית חטיבת המחקר מאופיינת באי- ודאות גבוהה, כאשר אי-הוודאות היא לשני הכיוונים: עם סיכונים לתחזית כלפי מעלה וכלפי מטה.

באשר לפעילות הריאלית, בניכוי השפעות מלחמת "עם כלביא" הצמיחה במשק חיובית, על אף שנמוכה מפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח. יתרה מכך, האינדיקטורים השוטפים למצב הפעילות הכלכלית במשק ביולי מצביעים על חזרה מהירה של המשק לרמת פעילות הדומה לזו טרם מבצע "עם כלביא".

כך, לדוגמא, נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביעים על התאוששות מיידית בתום מבצע "עם כלביא", ובנתוני הקצה הם גבוהים מהרמה טרם המבצע, וגיוסי ההון במגזר ההייטק דומים לרמתם טרם מלחמת "חרבות ברזל". שוק העבודה עודנו הדוק וחזר בקירוב למצבו טרם מבצע "עם כלביא", והשכר בסקטור העסקי עולה בקצב שנתי של 5% בהשוואה לתקופה של לפני מלחמת "חרבות ברזל".

באשר לאינפלציה, קצב האינפלציה בשניים-עשר החודשים האחרונים ירד ועמד ביולי על 3.1%, מעט מעל לגבול העליון של היעד. עם זאת, קיימת תנודתיות גבוהה באינפלציה, קצב הבלתי סחירים נותר גבוה והאינפלציה השנתית בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלתה מעט בחודש יולי.

עוד ב-

בנק ישראל מותקף: "החמצה כואבת, הפחתת הריבית אינה מהווה סיכון"

לכתבה המלאה

בהתייחס למדיניות התקציב, מציין בנק ישראל את העלאת תקרת הגירעון מ-4.9% תוצר ל-5.2% תוצר. להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים להאצה אפשרית באינפלציה או לאי התכנסותה ליעד: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות היצע והרעה בתנאי הסחר העולמיים".