על פי הסקירה השבועית של חברת לידר שוקי הון, השווקים התלהבו ביום חמישי שעבר כאשר נתוני האינפלציה בארה"ב "כמעט" ולא הפתיעו לרעה. סך הכל, האינפלציה עלתה ב-0.4% ועלתה ב-2.9% שנה אחורה. 

אינפלציית הליבה תאמה את הציפיות ועלתה ב-0.3% ו-3.1% שנה אחורה (בדומה לחודש הקודם). אינפלציה של מוצרים (ליבה) עלתה ב-0.3% וב-1.5% שנה אחורה (האצה מ- 1.2%). היו בנוסף סימני השפעה של הטלת המכסים: מחירי ההלבשה עלו ב- 0.5% רהיטים ב- 0.3% וחלקי חילוף לרכב ב- .0.6% רכבים חדשים עלו ב- 0.3% ומשומשים עלו ב- .1.0%.

ברבעון ב', העודף בחשבון השוטף ירד ל-0.6 מיליארד דולר מ-5.4 מיליארד ברבעון א' (בניכוי עונתית). גירעון הסחר עלה ל-8.0. מיליארד מ-6.9 מיליארד, כנראה בהשפעת המלחמה בחודש יוני אשר פגעה יותר ביצוא סחורות מאשר ביבוא (כאשר היבוא הביטחוני גם עלה). גם העודף בחשבון השירותים ירד ל-9.0 מיליארד מ-9.8 מיליארד, גם בהשפעת הפגיעה בשירותי תעופה. 

חשבון ההכנסות הראשוניות ירד לגירעון של 2.6 מיליארד מעודף של 0.6 מיליארד, זאת על רקע ביצועי יתר בשוק המניות בישראל יחסית לביצועים בחו"ל אשר השפיעו על חלוקת דיבידנדים ורווחים על ידי נכסים פיננסיים ישראלים יחסית לנכסים פיננסיים אמריקאים.

אם מסתכלים רק על רכיבי היבוא והייצוא (רכיבים אשר יותר משפיעים ישירות על שע"ח), אזי ברבעון ג' העודף בחשבון הסחורות והשירותים ירד ל- 1.0 מיליארד דולר מעודף של 2.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם. לפי הנתונים הראשוניים של חודשים יולי-אוגוסט, גירעון הסחר עלה ב- 15% לעומת רבעון ב', אך כנראה שהעודף בחשבון השירותים השתפר מעט (גידול בשירותי תעופה).

על פי הכלכלנים, ההשלכות הן שצפוי שיפור מסוים בעודף בחשבון השוטף ברבעון ג' אך עדיין מסתמנת מגמת התמתנות. הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בשקל חזק אך פחות יחסית לרבעונים קודמים. עיקר התמיכה בשקל מגיעה מההשקעות הריאליות.

התאוששות בביקוש לדיור
מספר המכירות של דירות חדשות ביולי (2.6 אלף) חזר לרמה של חודש מאי לאחר ירידה חדה ביוני אך הוא עדיין נמוך ב- 33% לעומת חודש יולי 2024 מגבלות האשראי (80-20) פגעו בביקוש לדירות חדשות. מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה (בכל שלבי הבנייה) עלה ל-83.4 אלף יחידות, גידול של 21% לעומת יולי אשתקד. עלייה במלאי מול ירידה בביקוש תומכת בירידה במחירי הנדל"ן. הסטת ביקוש מרכישה לשכירות (גם עקב הנזקים מהמלחמה) תמשיך ללחוץ על מחיר השכירות אשר נמדדים במדד המחירים לצרכן.

צמצום בגירעון במונחי תוצר
לאחר פרסום נתוני התקציב של חודש אוגוסט (גירעון של 4.7% תוצר שנה אחורה, ירידה מ- 6.8% בסוף 2024), לא ברור עד כמה המדיניות פיסקאלית מרחיבה. ההכנסות ממסים מפתיעות כלפי מעלה עם גידול ריאלי של 6.4% (בשיעורי מס אחידים) מתחילת השנה.

על פי הכלכלנים, משמעות הדבר שנטל המס (ההכנסות ממסים באחוזי תוצר) עלה ל- 25.6% מ-23.8% בסוף 2024. מדובר בפעילות מרסנת אשר מקזזת, באופן חלקי, את ההרחבה הפיסקאלית מכיוון הוצאות המלחמה.

עוד ב-

בעקבות נאום נתניהו: הבורסה נצבעה באדום - המדדים ירדו עד 2%

לכתבה המלאה

כנראה שצעדי הממשלה, כולל מס דיבידנדים ואי עדכון מדרגות המס, הביאו לגידול בהכנסות מעבר לציפיות. בכול מקרה, עלייה בנטל המס וצמצום בגירעון לא מצביעים על מדיניות פיסקאלית מרחיבה במיוחד (בצרפת הגירעון עומד על ,5.7% בבריטניה: 4.9%). כלכלי לידר שוקי הון מעריכים כי מדד המחירים לצרכן יעמוד על 0.7% עם נטייה של 0.6%. בנוסף, תהיה עלייה במחירי הטיסות (9%), הבראה ונופש (12%) ומחירי הדיור (0.8%).