למרות שועדת השרים אישרה את רכישת 12 מסוקי האפאצ'י, האישור עדיין מותנה בהצגת מקורות תקציביים מצד מערכת הביטחון. במרכז המחלוקת עומדת דרישת משרד האוצר, ובראשו השר בצלאל סמוטריץ', לקבל התחייבות כספית ברורה מהמדינה לפני שהעסקה תוכל להתקדם.

לפי פרסום של מעריב, הזמן שנותר לקבלת ההחלטה אינו רב. אם ישראל לא תעביר בתוך ימים התחייבות כספית לחברת בואינג האמריקאית, היא עלולה לאבד את מקומה בפס הייצור. במקרה כזה, אספקת המסוקים עשויה להידחות במספר שנים, בעוד עלותם עלולה לזנק באופן משמעותי ואף להגיע לפי שניים מהמחיר הנוכחי.

המשמעות המבצעית משמעותית במיוחד לנוכח מצבו של מערך מסוקי הקרב בחיל האוויר. כיום מפעיל צה"ל שתי טייסות אפאצ'י מדגמי A ו-D, שנחשבות ותיקות וסובלות בין היתר מקשיים בהשגת חלקי חילוף. רכישת 12 המסוקים נועדה לספק מענה מיידי לצורך המבצעי, כאשר בטווח הארוך מתכננת מערכת הביטחון להרחיב את המערך לכשלוש טייסות, הכוללות לפחות 50 מסוקים חדשים.

הרכש משתלב בתוכנית רחבה יותר לבניין כוחו של צה"ל, שהיקפה מוערך בכ-350 מיליארד שקל לאורך העשור הקרוב. במערכת הביטחון רואים בעיכוב התקציבי חלק ממחלוקת רחבה יותר מול משרד האוצר סביב אופן מימוש תוכנית בניין הכוח. באוצר דורשים להציג מקורות תקציביים ולחזק את הפיקוח על הוצאות הביטחון, בעוד שבמערכת הביטחון מזהירים כי עיכובים בקבלת החלטות עלולים דווקא להגדיל את העלויות ולפגוע בכשירות המבצעית.

עוד ב-

סקר דרמטי בכאן 11: המפלגות החדשות מתרסקות

לכתבה המלאה

כך, עסקת 12 מסוקי האפאצ'י הפכה לנקודת מבחן משמעותית ביחסים בין מערכת הביטחון למשרד האוצר. מעבר לרכש עצמו, ההחלטה בימים הקרובים עשויה להשפיע על קצב ההתחדשות של צה"ל ועל העלויות שיידרש הציבור לשאת בהן בשנים הבאות.