השוק

נגיד בנק ישראל בראיון: "משק אוטרקי? שמח שנתניהו חזר בו"

בשיחה עם ice, ציין פרופ' אמיר ירון כי "ישראל לא יכולה ולא רוצה להיות משק סגור". על סמוטריץ' שביקר אותו: "להוריד מסים? לא עומד בהלימה למה שאנחנו עושים". וגם: האפשרות להורדת ריבית ("נוכל להביא אותה לרמה של 3.75%"), נוטלי המשכנתאות והתקציב | ראיון
איציק יצחקי | 
בנימין נתניהו ואמיר ירון (צילום פלאש 90/ חיים גולדברג)

תחזיות הכלכלנים לקראת הורדת ריבית בנק ישראל ראו את הנולד: פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, הותיר את הריבית על כנה בפעם ה-14 ברציפות, מאז הוריד אותה בשיעור של רבע אחוז בפעם האחרונה - בינואר 2024.

תחזיות הכלכלנים נשמעו אופטימיות עד לפני מספר ימים, אבל אז המגמה התהפכה. המלחמה עדיין כאן, הסכם לסיומה אין והאינפלציה, שכבר התכנסה לתוך היעד, עדיין נעה על קו התפר שמקשה על פרופ' ירון להוריד אותה. כמובן, יש גם מי שמבקר את ההחלטה. בראש ובראשונה: הקבלנים. הם מאמינים ששוק הדיור ישנה את מסלולו רגע אחרי הורדת הריבית. אפשר להבין גם למה: הריבית שוחקת את הרווח שלהם בגלל עלויות המימון הגבוהות ומבריחה רוכשים פוטנציאליים בשל תנאי המשכנתא.
"אינפלציה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות", אומר פרופ' ירון. "אי הוודאות הגיאופוליטית והכלכלית בישראל עדיין ברמה גבוהה מאוד. יש צורך בתמונה בהירה יותר של המגמות הכלכליות ושל ההתכנסות של האינפלציה בתוך תחום היעד".

לא אהב את האמירה שלו. סמוטריץ' (יונתן זינדל/פלאש 90)
האינפלציה כבר התכנסה לתוך היעד. זה לא הזמן להוריד ריבית?
"אחדד: האינפלציה נכנסה ליעד, אבל אני גם רוצה להדגיש: אנחנו רוצים לראות תהליך עקבי של התכנסות האינפלציה ליעד. בשורה התחתונה, תנאי המשק עדיין אינם מצדיקים הורדת ריבית. אנחנו עדיין מחכים לירידה של אי הודאות. האינפלציה בגבול העליון של היעד, קשה לחיזוי ותנודתית. החזאים מדברים על כך שתחצה את הגבול העליון לקראת סוף השנה. אנחנו לא מתבססים על נתון בודד כדי לנקוט בפעולה של הורדה. היא מוקדמת מדי, עלולה לתדלק אינפלציה ולא לתרום לפעילות בגלל מגבלות ההיצע. בסוף זה יפגע בשכבות החלשות ובעסקים הקטנים". 
גם בנוטלי המשכנתאות.
"גם במשכנתאות, כי הרכיב צמוד לאינפלציה. יש פה חוסר סימטריה. מגבלות ההיצע גדלו לאור המבצע בעזה. מהצד השני, מחיר הטעות של הורדת ריבית הוא גבוה. האצה באינפלציה, כדי לתקן אותה, נצטרך לנקוט בצעדים כואבים וחזקים". 
הריבית עלולה לרדת בהחלטה הבאה?
"יש לנו עוד שני מדדים עד ההחלטה הבאה, אולי יהיו תהליכים מסוימים. אנחנו מסתכלים על חו"ל, פיסקלי, גיאו-פוליטי ותהליך האינפלציה עצמו. אולי נראה כריות ביטחון ותהליך משכנע יותר. אולי גם נצטרך לחכות. יש רכיבים בהחלט דביקים. המובילים הם: השכירות, בעיקר החוזים החדשים, עם עלייה של מעל 5%. זה בוודאי רכיב משמעותי במדד. זה פעם אחת. פעם שנייה, רואים את המשכורות, השתקפות של שוק עבודה הדוק. רואים במגזר העסקי עליית שכר במונחים שנתיים של 5%. כל הדברים האלה בוודאי תורמים. אבל אנחנו רוצים לראות התמתנות ולא דביקות".



"האינפלציה פוגעת בחלשים". פרופ' ירון (פלאש 90/ נועם רבקין פנטון, Magma Images)

אמירה שזכתה לביקורת בתקשורת היא של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שאיים להוריד מסים אם לא תוריד ריבית. מה יקרה עכשיו ומה אתה חושב על האמירה הזו?
"אני עובד כל הזמן מול גופים בינלאומיים, מול משקיעים. הייתי אומר שיש שם שתי נקודות חשובות: עמידות המשק - כי המשק חווה פגיעה, אנחנו על 4.5%-5% מקו המגמה שהיינו אמורים להיות בו לולא המלחמה. באירוע נוראי כמו ה-7 באוקטובר, המשק הישראלי מראה עמידות מאוד מרשימה. שואלים אותי על זה - ואני אומר שחלק מזה הוא עמידות של משקי הבית וגם זה שנרמלנו מצב שהוא לא חיובי, אבל יש ירי של חות'ים, אנשים נכנסים לממ"ד ועדיין הולכים למסעדות. הצד השני הוא האחריות הפיסקלית". 
מה לגבי התקציב?
"הממשלה עשתה צעדים מאוד משמעותיים במסגרת תקציב 2024. בתקציב 2025, בין היתר בהמלצות והנחיות בנק ישראל לצעדים האלה, יש תרומה חשובה בשימור אמון השווקים ובהורדת פרמיית הסיכון. לכן, לשאלה שלך, תקציב 2026 בפיגור. יש אי ודאות גדולה לגבי מנעד התרחישים הבטחוניים אבל צריך לקדם את התקציב, כדי שנהיה עם תקציב המשכי קצר ככל האפשר. סמוטריץ'? אנחנו נמשיך לשדר אחריות פיסקלית. יחס החוב-תוצר לא מתבדר ומתכנס כלפי מטה".
נחזור לסמוטריץ'. אמרת היום במסיבת העיתונאים שזה בבחינת "אספרסו אחרי כדור שינה".
"ברור שלהוריד מסים, כל עוד יש מצב של אי ודאות, לא עומד בהלימה לכך שאתה רוצה לשדר שאתה עושה צעדים לתקציב שבו אתה צריך לעשות התאמות נוספות כדי שיחס חוב תוצר החזוי יגיע ל-71%. זו הרחבה פיסקלית שעלולה לשדר יחס חוב תוצר שיעלה, וזה כמובן לא מסייע למיתון התשואות. כולנו צריכים לשלם על החוב שעלה לאור הפעילות".
מה אתה חושב על נאומו של נתניהו על כך שישראל תאמץ סממנים של כלכלה אוטרקית?
"ישראל לא יכולה ולא רוצה להיות משק סגור. אני שמח שראש הממשלה הבהיר את הדברים למחרת היום. אנחנו משק פתוח. כולנו מבינים את קטר ההייטק שבנוי על כלכלה גלובלית. גם התעשיה מביאה רכיבים מיבוא ומייצאת. כמשק פתוח אנחנו תלויים, ולכן צריכים לעשות הכל כדי לשפר את מעמדנו הבינ"ל. אני עושה את זה מול כל המשקיעים והגורמים הבינ"ל. בסוף, זה חייב להיות שיקול".
 


לסיום, בוא נדבר על התחזית. היא מדברת על ריבית של 3.75% בעוד שנה, למרות ששמענו את זה בעבר. אתה מאמין שזה מה שיקרה?
"אגיד את הדבר הבא: התחזיות משקפות את האופן שבו אנו רואים את התהליכים מתקדמים. אנחנו מקווים להתכנסות האינפלציה ליעד ונוכל להתחיל בהורדת ריבית שסביר שיהיה זהיר. אם נראה את התהליך הזה קורה, אז אנחנו מאמינים שהריבית תהיה ניטרלית, לסביבת ריבית של 3.75%".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה