השוק
מסיבת העיתונאים הדרמטית של האוצר: כמה עלתה המלחמה ואיך ייראה התקציב?
מסיבת העיתונאים של משרד האוצר סיפקה מספר הצהרות דרמטיות מפי הבכירים בהנהגה הכלכלית: מה אמר סמוטריץ' על הבנקים ורווחיהם העצומים, איך תיראה תוכנית הורדת המסים לעובדים, מהי תחזית הצמיחה המעודכנת ל-2025 ול-2026 וכיצד התקציב ישפיע על המילואימניקים ועל החזרה של ישראל לצמיחה?
שר האוצר סמוטריץ' הציג היום את עקרונות התקציב לשנה הבאה עם יעד גירעון של 3.2% ומסרים ברורים: הבנקים ישלמו יותר, המילואימניקים יקבלו יותר, והמערכת הביטחונית חייבת להתייעל.
אחרי שנתיים של מלחמה שעלו למשק הישראלי כרבע טריליון שקל, התכנסה היום ההנהגה הכלכלית של מדינת ישראל בהנהגת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להציג את עקרונות תקציב המדינה לשנת 2026.
המסר המרכזי: הגיע הזמן לעבור ממצב חירום כלכלי לתוואי צמיחה מחודש, תוך שמירה על משמעת תקציבית והורדת נטל המס על העובדים.
הכלכלן הראשי שמואל אברמזון סיפק עדכון לתחזית הצמיחה, כשהוא מוריד את התחזית לשנת 2025 מ-3.1% ל-2.8% בלבד, בעיקר בשל רבעון שלישי חלש שכלל את מבצע "עם כלביא".
עם זאת, אברמזון הביע אופטימיות זהירה לגבי העתיד והעלה את תחזית הצמיחה ל-2026 ל-5.2%, כשהוא מציין כי "היכולת של המשק שלנו לחזור לצמיחה מתקופות משבר היא ברורה". אך הוא גם הזהיר: "כל שקל מיותר שהולך לתקציב הביטחון, זה שקל נוסף במיסים לאזרחי ישראל".
סמוטריץ' הציב יעד גירעון שאפתני של 3.2% לשנת 2026, לעומת גירעון צפוי של כ-4.5% בסוף 2025. זהו יעד אופטימי משמעותית מתחזית בנק ישראל העומדת על 4.3% לשנה הבאה, והוא מחייב קיצוץ משמעותי בהוצאות, בעיקר בתקציב הביטחון. "אנחנו מדברים על תקציב שעובר ממלחמה לצמיחה", הסביר השר, "אבל זה מחייב התייעלות משמעותית במערכת הביטחון".
מנכ"ל משרד האוצר אילן רום לא חסך בביקורת על ההתנהלות התקציבית של צה"ל במלחמה. "יש בזבוזים גדולים שגובלים בפלילים", האשים, וציין כי רשות המסים חוקרת מקרים של ספקים שקיבלו תשלומים עבור ימי מילואים מבלי להציג חשבוניות תקינות.
רום הדגיש כי מתוך 250 מיליארד שקל שעלתה המלחמה עד כה, כ-180 מיליארד שקל הלכו ישירות לצבא, מתוכם שליש עד חצי בהוצאות כוח אדם. "המערכת הביטחונית לא יכולה להמשיך להחזיק במקל משני קצותיו - תיאבון גדול לכסף אבל חוסר נכונות לעבודה קשה בניהול המשאב", הוסיף סמוטריץ'.
השר הבהיר כי יש לו סיכום עם משרד הביטחון על תוספת של 42 מיליארד שקל לשנת 2026, וכי הוא מצפה שהמערכת תעמוד בהסכם זה. "מעולם ישראל לא הייתה חמושה כמו שהיא היום", אמר, "אם המערכת רוצה עוד כסף, שתתייעל ותמצא את הכסף מתוך התקציב שלה".
בחזית המיסוי, סמוטריץ' הציג תוכנית דו-מסלולית: הורדת מסים לעובדים והעלאת מסים לבנקים. "20% מהאוכלוסייה משלמים 80% מנטל המס", הסביר, "אנחנו נוריד את נטל המסים על העבודה במיליארדים גדולים, לא בשוליים".
מנגד, הוא תקף בחריפות את הבנקים על הרווחים העצומים שהם מפיקים. "הבנקים קפצו מהכנסות של 8-9 מיליארד שקל ל-30 מיליארד רק כי הנגיד העלה את הריבית", אמר, "אלו שולי רווח שלא נמצאים בסקטורים אחרים".
השר הכריז כי ב-2026 יוטל מיסוי קבוע על הבנקים, שיהיה תלוי בריבית ולא יהיה חד-פעמי כמו השנה. "אני איש ימין כלכלי ורוצה שאנשים ירוויחו הרבה, אבל מעבודה - לא סתם כי הנגיד העלה את הריבית", הדגיש, וציין כי הוא שוקל בחיוב את הצעתו של פרופ' אבי שמחון להעביר חלק מהתקבולים לבעלי משכנתאות שהתייקרו. דבריו של סמוטריץ' הובילו לירידות חדות במניות הבנקים.
סגנית הממונה על התקציבים תמר לוי-בונה הדגישה את חומרת המצב הפיסקלי: "עלינו בין לילה מרמת חוב של כ-60% תוצר לרמה של כ-70% תוצר. אם נרד באחוז חוב כל שנה, זה יקח עשר שנים לחזור לרמות של לפני המלחמה". היא הוסיפה כי "ההפרש של 277 מיליארד שקל בין הגירעון של לפני המלחמה להיום - כל הכסף הזה הלך לתקציב הביטחון".
סמוטריץ' הציג לוח זמנים שאפתני להעברת התקציב: אישור ממשלתי ב-4 בדצמבר, קריאה ראשונה בכנסת בינואר ואישור סופי במרץ 2026. זאת למרות העיכובים הקואליציוניים, בעיקר סביב חוק הגיוס לחרדים. "אני חושב שיש סיכוי גבוה להעביר את התקציב", אמר, "זה חיוני וצריך להיות שיקול לפני כל שיקול אחר".
עוד ב-
השר גם התייחס לרפורמות נוספות שהוא מתכנן לקדם, כולל רפורמה במשק החלב שתוריד מחירים לצרכנים, רפורמת הפיקדונות שתאפשר למוסדיים להציע פיקדונות לציבור, והטבות מס משמעותיות להייטק. "אני משוכנע שיש למדינת ישראל את כל המרכיבים לצאת עכשיו לתיקון גדול ומהיר", סיכם סמוטריץ', "והתוצאות בפועל טובות מהתחזיות הפסימיות שנשמעו בשנה האחרונה".
הכתבות החמות
.jpg "כוכב הילדים, יובל המבולבל, צילום: פלאש 90")
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.עקרונות התקציב נכונים. אבל מה מסתירים?גדעון 11/2025/04הגב לתגובה זו0 0* מסתירים הכנסות הוצאות על החלק היצרנים של המשק, לעומת החלק הפרזיטי. הנטל על היצרנים הולך לעלות. * מסתירים חלקה של הכלכלה השחורה. הנטל על הכלכלה החוקית הולך לעלות. * מסתירים את מדדי ההתייעלות של המשק. יעילות המשק הישראלי נמוכה, מה שאומר כי כושר התחרות נחלש. * מסתירים עלות-תועלת של מערכות ציבוריות גדולות, כגון: חינוך, בריאות, מינהל מקומי. מסקנה: המיגזר הציבורי ממשיך לבזבז הרבה מדי כסף.סגור
