השוק

וורן באפט פורש: 5 עקרונות ההשקעה שלו שלא משתנים לעולם

לאחר עשרות שנים בהן הוא היה אייקון מרכזי בוול סטריט, באפט עוזב את תפקיד המנכ"ל בברקשייר האת'וויי. אבל מי שחושב שהשיעורים שלו כבר לא רלוונטיים - טועה. בעידן של מסחר שזמין בכף היד ותנודתיות גבוהה, העקרונות הפשוטים שלו הופכים ליקרים יותר מאי פעם

רוי שיינמן | 30/12/2025 21:07

ורן באפט, שבנה והפך את ברקשייר האת'וויי לאימפריה של השקעות ארוכות טווח, מסיים את כהונתו כמנכ"ל החברה. הוא נשאר יו"ר הדירקטוריון, אך המעבר הזה מסמל נקודת ציון משמעותית בהיסטוריה של וול סטריט.

רבים יזכרו אותו בעיקר בזכות ההשקעות האגדיות - אמריקן אקספרס, קוקה-קולה, אפל - או בזכות הציטוטים המפורסמים כמו "מעגל היכולת" או "ביטחון בשוליים". אבל זה לא הלב של המורשת.

מה שבאמת הופך את באפט למיוחד הוא המערכת שהוא בנה: מבנה קבלת החלטות שמצמצם טעויות, עומד בלחצים ויוצר התאמה בין אינטרסים לאורך זמן. זו לא סתם מערכת - זו פילוסופיה שמתאימה לכל שוק, בכל תקופה.

השווקים היום מהירים יותר. המידע זול וזמין לכל אחד כל הזמן. כל פוסט ברשתות החברתיות יכול להניע מניה. נדמה שהכול השתנה, אבל לא באמת. האתגרים המרכזיים של כל משקיע - שיפוט נכון, משמעת, שליטה רגשית - נשארו זהים. באפט הבין את זה מוקדם, ובנה מסגרת שמגינה עליו מעצמו.

בשבילנו, המשקיעים הפרטיים, זו בשורה חיובית. אי אפשר לחקות את ברקשייר האת'וויי, אבל אפשר ללמוד מהעקרונות של מי שהוביל אותה.

1. זמן הוא נכס - ולא משתנה שצריך לנהל סביבו.

באפט לא ניסה לנצח את השוק בטווח הקצר. הוא הבין שהתשואה האמיתית מגיעה מכוח הריבית דריבית שמצטברת כשלא מפריעים לה. המשקיעים הטובים ביותר הם לא אלה שמחפשים את המניה הבאה שתעלה פי 10, אלא אלה שלא עושים את הטעויות שגורמות לכולם לצאת מוקדם מדי.

דוגמה פשוטה: באפט שיכנע את לורנס קנינגהם, כותב הספר "המאמרים של וורן באפט", לפרסם בעצמו את הספר ב-1997. זה היה מאמץ עצום בטווח הקצר, אבל על פני 30 שנה התשואה הייתה גבוהה בהרבה מכל חוזה עם הוצאה.

מה זה אומר עברונו? קרנות פנסיה, תיקי השקעות ארוכי טווח - אלה שיכולים להרשות לעצמם לחכות - יזכו בפרמיה. אבל רק אם לא יפריעו להם.

2. תמריצים מנצחים תחזיות.

באפט לא השקיע הרבה אנרגיה בלנבא את המאקרו - האם יהיה מיתון, מה יקרה לריבית, איך ייראה השוק בשנה הבאה. במקום זה, הוא התמקד באנשים: איך מתוגמלים המנהלים? מי יושב בדירקטוריון? איך מחולק ההון?

כי התמריצים מעצבים את התוצאות באמינות הרבה יותר גבוהה מכל מודל כלכלי. הלקח המעשי: לפני שאתם שואלים מה חברה תעשה, שאלו על האופי של המנהלים ועל התגמול שמניע אותם.

3. פשטות זו משמעת - לא תמימות.

באפט נמנע ממורכבות לא כי הוא לא הבין, אלא כי הוא הבין שמורכבות היא מסוכנת. היא מסתירה סיכונים, מטשטשת אחריות ויוצרת ביטחון מזויף. בהשקעות, מורכבות לרוב מסמלת בלבול. אם אתם לא יכולים להסביר השקעה בפשטות - סביר להניח שאתם לא מבינים אותה מספיק טוב כדי להחזיק בה.

4. מבנה מוסדי טוב מנצח אינטליגנציה אישית.

ברקשייר האת'וויי תוכננה כדי לצמצם את הסיכוי לטעויות. פעילות מבוזרת, מאזן חזק, מינוף נמוך, תרבות של אמון - כל אלה שירתו מטרה אחת: לשמור על שיפוט נכון גם בתנאי לחץ.

משקיע פרטי לא יכול לבנות חברה כמו ברקשייר, אבל הוא יכול לקבוע כללים מראש, להימנע מהחלטות כפויות ולהתנגד לדחף "לעשות משהו" כל הזמן.

5. עמידות נפשית היא נכס אדיר שמוערך בחסר.

באפט מעולם לא טען שהוא החכם ביותר בחדר. הוא טען שהוא בין העקביים ביותר. שליטה רגשית - להישאר רציונלי כשאחרים נלהבים או מפוחדים - זה היתרון החד שלו. בשוק שמוצף בחוות דעת ובפידבקים מיידיים, המשמעת הרגשית שווה יותר מתמיד.

באפט לא נותן לנו נוסחת קסם. הוא נתן מערכת שמגבילה נזקים, לא מערכת שמבטיחה גאונות. העקרונות האלה עבדו בכל תקופה, בכל שוק, ולא משנה כמה "חדש" העולם נראה.

במכתב לבעלי המניות ב-1994, באפט כתב: "נמשיך להתעלם מתחזיות פוליטיות וכלכליות, שהן הסחה יקרה". הוא פירט: לפני 30 שנה אף אחד לא יכול היה לחזות את מלחמת וייטנאם, את שני משברי הנפט, את התפטרות הנשיא, את קריסת ברית המועצות או את קריסת הדאו ב-508 נקודות ביום אחד. אבל, הפתעה - אף אחד מהאירועים האלה לא פגע בעקרונות של בן גראהם.

עוד ב-

רגע לפני הפרישה: מה וורן באפט יודע על 2026 שכולנו מפספסים?

לכתבה המלאה

אם הוא היה מעדכן את הפסקה הזאת היום, הרשימה הייתה משתנה - אבל המסקנה לא. גם הפעם: אף אירוע לא שינה את העקרונות. וגם בעוד 30 שנה, המשקיעים הטובים ככל הנראה יגלו את אותה האמת.