הממונה על התחרות הודיעה היום (שני) לחברת אל על כי בכוונתה להטיל עליה עיצום כספי בסך 109,623,501 ש״ח, בכפוף לשימוע. במקביל, הודיעה הממונה על כוונתה להטיל, גם כן בכפוף לשימוע, עיצומים אישיים על שני נושאי משרה בחברה, בסכומים שנעים בין 449,000 ש״ח ל־548,000 ש״ח לכל אחד.

על פי ההודעה שנשלחה לאל על ולנושאי המשרה, מבדיקת רשות התחרות עולה כי אל על סירבה להעניק לארקיע שירותי גישה להאנגרים לצורך תחזוקת מטוסים. מדובר בשירות שלפיו, מזה שנים, ארקיע שוכרת האנגרים שבבעלות אל על, בהתאם להסכם בין החברות, לצורך טיפול ותחזוקה שוטפת של מטוסיה. גישה להאנגר מהווה תשומה חיונית לפעילותה הסדירה של ארקיע.

לפי בדיקת הרשות, החל מאוגוסט 2024, בתקופת מלחמת חרבות ברזל, אל על החלה לסרב באופן עקבי לבקשות ארקיע לשכור האנגרים לטיפול במטוסיה, וזאת ללא קשר לשאלה אם ההאנגרים היו זמינים בפועל. מדיניות זו כונתה על ידי אל על בשם סירוב עדין, שבמסגרתה נימקה החברה את סירוביה בצידוקים שנמצאו כצידוקי שווא, תוך יצירת מצג שלפיו לא חל שינוי בנכונותה לקיים את ההסכם בין החברות.

אל על מוגדרת כבעלת מונופולין בשוק ההאנגרים לטיפול במטוסי נוסעים בישראל, וכן במספר רב של יעדי טיסות מחוץ לישראל. במקביל, אל על וארקיע מתחרות זו בזו בחלק מהיעדים מישראל ואליה. ההפרה, על פי הודעת הרשות, התרחשה בתקופה רגישה במיוחד, שבה חברות תעופה זרות רבות הפסיקו לפעול בישראל לפרקים, והגורם התחרותי הכמעט יחיד מול אל על הגיע מחברות התעופה הישראליות, בהן ארקיע.

ברשות התחרות ציינו כי התנהלות אל על הייתה עלולה לפגוע בכושר התחרות של ארקיע ולחשוף אותה לסיכונים כלכליים, בטיחותיים ותדמיתיים. פגיעה אפשרית ביכולת של ארקיע לטפל בתקלות ולבצע בדיקות וטיפולים נדרשים במטוסיה עלולה הייתה להוביל לביטולים או לעיכובים משמעותיים בטיסות. מעבר לפגיעה הישירה בציבור הנוסעים, הדבר היה עלול לחשוף את ארקיע לתביעות ולסיכון תדמיתי, ובכך לפגוע בכושר התחרותי שלה.

בנוסף, ציינה הרשות כי מציאת פתרונות חלופיים לטיפול במטוסים, במקום שימוש בהאנגרים של אל על, כרוכה בעלויות שעלולות היו להתגלגל לצרכנים. כך, במקרה של תקלה המקרקעת מטוס, היעדר גישה להאנגר עלול למנוע טיפול מיידי, לגרום לעיכוב בלוח הטיסות ואף להוביל לחכירת מטוס חלופי. דוגמה נוספת נוגעת לטיפולים תקופתיים הכרחיים לשמירה על כשירות המטוסים, שגם הם מבוצעים בהאנגרים. מניעת גישה במקרים אלה עשויה להביא להוצאת מטוס מכשירות ולפגיעה בזמינות הצי, בהיעדר פתרון חלופי.

לפי הודעת רשות התחרות, במעשיה סירבה אל על סירוב בלתי סביר לספק שירות שבמונופולין, בניגוד לאיסור הקבוע בסעיף 29 לחוק התחרות, וכן ניצלה לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין באופן שעלול להפחית את התחרות בתחום הובלת הנוסעים בישראל ולישראל ולפגוע בציבור, בהתאם לסעיפים 29א(א), 29א(ב)(2) ו־29א(ב)(3) לחוק.

ברשות הדגישו כי כלל הממצאים מתייחסים לתקופת המלחמה ולמצב התחרותי הקשה ששרר בענף התעופה באותה עת. במסגרת הליך השימוע, תינתן לאל על ולנושאי המשרה האפשרות להציג את טענותיהם בפני הממונה על התחרות, בטרם תתקבל החלטה סופית בעניין.

עוד ב-

אל על חוטפת קנס ענק: זה המחיר על העלאת המחירים במלחמה

לכתבה המלאה

מאל על נמסר בתגובה: "אל על חולקת על האמור במכתב הממונה. אל על מקפידה לפעול תמיד בהתאם לכל הוראות החוק, לרבות הוראות דיני התחרות. אנו משוכנעים שלא נפל כל דופי במעשי החברה. לאורך כל תקופת המלחמה, פעלה אל על לסייע לחברות תעופה ישראליות הרבה מעבר לנדרש על פי הדין, מתוך תחושת סולידריות ומחויבות לציבור הנוסעים בישראל. אל על סיפקה וממשיכה לספק לארקיע שירותים שונים וגם האנגרים, ככל שבאפשרותה לעשות כן".