השוק

הזרים קונים מניות בישראל, המקומיים נזהרים: מי טועה?

מיום הבחירות רכשו המשקיעים הזרים מניות בתל אביב בכ-894 מיליון שקל נטו, מתוכם 630 מיליון שקל בענפי הפיננסים. דווקא המוסדיים הישראלים מכרו מניות בנקים וביטוח והעדיפו טכנולוגיה. ומה עשו קרנות הנאמנות?

עקבו אחרינו בגוגל

דורון אביגד | 5/11/2026 19:57

הבורסה לניירות ערך תל אביב (צילום shutterstock)

למרות אי הוודאות הפוליטית, הירידות בבורסה והיחלשות השקל, המשקיעים הזרים ממשיכים להזרים כסף לשוק המניות הישראלי. מנתונים שפרסם היום (חמישי) ניסן אברהם, כלכלן ביחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, עולה כי מאז הבחירות לכנסת רכשו המשקיעים הזרים מניות בהיקף נטו של כ-894 מיליון שקל. אלא שהסיפור המעניין באמת נמצא בפער בין החלטות ההשקעה של הזרים לבין אלה של הגופים המוסדיים בישראל.

הנתונים מתייחסים לתקופה שבין 28 באוקטובר, יום המסחר הראשון לאחר הבחירות, ל-4 בנובמבר. מתוך הרכישות של המשקיעים הזרים, כ-630 מיליון שקל הופנו לענפי הפיננסים, המושפעים במידה רבה מההתפתחויות במשק המקומי. מניות הביטוח הובילו עם רכישות נטו של 276 מיליון שקל, אחריהן הבנקים עם 248 מיליון שקל והשירותים הפיננסיים עם 106 מיליון שקל.

מדובר בבחירה מעניינת במיוחד: דווקא בתקופה שבה גוברת אי הוודאות לגבי הרכב הממשלה הבאה ומדיניותה הכלכלית, המשקיעים הזרים מגדילים חשיפה לחברות שביצועיהן תלויים במידה רבה במצב המשק הישראלי.

המוסדיים הישראלים בוחרים אחרת

בקרב הגופים המוסדיים המקומיים נרשמו רכישות נטו של כ-100 מיליון שקל בלבד, אך מאחורי הנתון הזה מסתתר שינוי משמעותי בהרכב ההשקעות. המוסדיים מכרו מניות בנקים בכ-137 מיליון שקל, מניות ביטוח בכ-111 מיליון שקל ומניות שירותים פיננסיים בכ-38 מיליון שקל.

במקביל, הם רכשו מניות טכנולוגיה בהיקף נטו של כ-380 מיליון שקל, לצד רכישות של כ-106 מיליון שקל בענף הנדל"ן והבנייה.

כך נוצרה תמונה כמעט הפוכה: בעוד המשקיעים הזרים הגדילו את חשיפתם לענפי הפיננסים, המוסדיים הישראלים צמצמו אותה והעדיפו להגדיל את משקלן של חברות טכנולוגיה, שחלק ניכר מפעילותן מופנה לשווקים הבינלאומיים.

גם קרנות הנאמנות פעלו בכיוון שונה מזה של המשקיעים הזרים. בתקופה הנבדקת הן מכרו מניות בהיקף נטו של כ-470 מיליון שקל, מהן מניות ביטוח בכ-171 מיליון שקל ומניות מענף המסחר והשירותים בכ-98 מיליון שקל. לעומתן, בקרנות הסל נרשמו רכישות נטו מתונות של כ-43 מיליון שקל.

פרמיית הסיכון עלתה, הזרים לא נרתעו

התנהגות המשקיעים הזרים בולטת במיוחד על רקע ההתפתחויות בפרמיית הסיכון של ישראל. לפי אברהם, בחודשיים שקדמו לבחירות עלה מרווח ה-CDS הדולרי לחמש שנים בכ-6 נקודות בסיס, ונותר ברמה דומה גם לאחר פרסום התוצאות.

לשם השוואה, במערכות הבחירות בשני העשורים האחרונים נרשמה ירידה חציונית של כ-2.5 נקודות בסיס בפרמיית הסיכון, ששיקפה ירידה מסוימת באי-הוודאות לאחר ההכרעה הפוליטית.

הפעם התמונה שונה. תוצאות הבחירות הותירו שאלות פתוחות לגבי האפשרות להקים ממשלה רחבה ויציבה ולגבי המדיניות הכלכלית והפיסקלית שתאמץ הממשלה הבאה.

ובכל זאת, לפחות בשבוע הראשון שלאחר הבחירות, המשקיעים הזרים לא הגיבו בצמצום חשיפה למניות הישראליות, אלא דווקא ברכישות משמעותיות, בעיקר בענפים הרגישים לפעילות הכלכלית המקומית.

עוד ב-

בנק דיסקונט על ההפסד של טראמפ: מה יקרה ל-AI, לדולר ולבורסות?

לכתבה המלאה

הנתונים לא מלמדים בהכרח על שינוי ארוך טווח בגישת המשקיעים לישראל, אך הם חושפים הבדלים מעניינים בהעדפות ההשקעה: הזרים הגדילו את החשיפה לפיננסים, המוסדיים העדיפו טכנולוגיה, וקרנות הנאמנות בחרו לצמצם החזקות. אותה מציאות פוליטית וכלכלית, שלוש אסטרטגיות שונות.