נדל"ן ותשתיות
הקבלנים מערערים לעליון: דורשים החזר של מאות אלפי שקלים מהעיריות
האם חברות בנייה שזכו במכרזי התוכנית הממשלתית זכאיות לקבל החזר של מחצית מאגרות הבנייה ששילמו לרשויות? העליון כבר קבע שלא, אך כעת החליטו התאחדות הקבלנים וחברת אופק שלי להגיש ערעור. הסיפור המלא
האם קבלנים שבנו במסגרת מחיר למשתכן יקבלו בקרוב מיליוני שקלים בחזרה מהרשויות המקומיות, או שמא הדלת נסגרה סופית בעקבות פסק הדין הקודם שהתקבל בעליון? הסוגיה המשפטית עולה בימים אלה מחדש לפתחו של בית המשפט העליון. ל-ice נודע כי התאחדות הקבלנים וחברת אופק שלי החליטו להגיש ערעור על ההחלטה הקודמת.
במוקד הסערה עומדת שאלה חשובה: האם חברות בנייה שזכו במכרזי התוכנית הממשלתית זכאיות לקבל החזר של מחצית מאגרות הבנייה ששילמו לעיריות? לפי תקנות התכנון והבנייה, בנייה שמבוצעת ביוזמת המדינה ומיועדת לשיכון זוגות צעירים זכאית להנחה משמעותית זו. הקבלנים רואים במחיר למשתכן תוכנית שמיועדת בדיוק לאותה מטרה, אבל הרשויות המקומיות נלחמות על האגרות ומסרבות להעניק את ההחזר.
המאבק הגיע לנקודת רתיחה בעקבות תביעה שהגישה חברת הבנייה אופק שלי ביחס לפרויקט שבנתה בבית שמש. לאחר ששילמה כ-178 אלף שקל מאותן אגרות כדי שלא לעכב את היתרי הבנייה, היא פנתה לבית המשפט בדרישה לקבל מחצית מהסכום בחזרה. על פי ההערכות, מדובר בהחזרים של מאות אלפי שקלים לכלל הקבלנים שזכאים לכך.
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את טענות החברה במאי 2024 וקבע תקדים: העובדה שהפרויקט הוא חלק ממחיר למשתכן מעיד על כך שהוא מיועד לזוגות צעירים, ולכן לא נדרש אישור בירוקרטי נוסף מהרשות. השופט אף תהה בפסק הדין: "ואם כך נכתב בהחלטת הממשלה בעניין, מה צריך יותר מזה?!".
בספטמבר האחרון, כפי שפורסם כאן, הפך בית המשפט העליון את הקערה על פיה. בפסק דין שזכה לכינוי "הלכת אופק שלי", נקבע כי קבלנים אינם זכאים להנחה זו באופן אוטומטי. השופטים קבעו כי כדי לקבל את הפטור, על היזמים להציג אישור פרטני ומפורש מאת משרד הבינוי והשיכון או מאת הרשות המקומית, שניתן מראש ובמיוחד עבור אותו פרויקט ספציפי.
החלטת העליון עוררה סערה רבתי בענף הבנייה, ובימים האחרונים הוגשה לבית המשפט העליון בקשה חריגה לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב. את הבקשה הגישו חברת אופק שלי והתאחדות הקבלנים בוני הארץ, באמצעות עורכי הדין מיכאל רוזן ואלון לוונשטיין. בבקשה נטען כי הפסיקה החדשה סותרת הלכות קודמות של העליון שהעניקו עדיפות לתכלית החברתית של החוק - לסייע לאוכלוסיות מוחלשות ולהוזיל את עלויות הבנייה.
לטענת עוה"ד רוזן ולוונשטיין, "הלכת אופק שלי מבוססת על 'קונסטרוקציה משפטית מאולצת וחלשה', שגם תביא לתוצאה קשה בשטח, הואיל ופסק הדין קובע כי נדרש אישור פרטני לכל פרויקט. פסק הדין אדיש לאפשרות שקיימת זכות אבל סעד בגינה לא יוענק. פסה"ד לא קובע שלא קיימת זכות, אבל הוא שולח מאות קבלנים לבקש אישורים פרטניים בעוד שעילת התביעה כבר התיישנה לכאורה".
עוד לדבריהם, המדינה עצמה הודתה כי הלכת אופק שלי רלוונטית למאות רבות של פרויקטים וכי היא בעלת השלכות רוחב המוערכות על-ידה במאות מיליוני שקל. לדברי עוה"ד, הפסיקה מייצרת חידוש הלכתי בעייתי שבו אישור פרוצדורלי הופך לתנאי סף שגובר על תכלית החקיקה עצמה, תוך קביעה גורפת כי "כל אימת שנדרש 'אישור כלשהו' בחקיקת משנה, מדובר לכאורה באישור מהותי שלא ניתן לוותר עליו, ואין לכאורה צורך לבחון את טיבו, תוכנו או את תכליתו".
עוד ב-
כעת, יזמים רבים מחכים להחלטת העליון, שספק אם יפתח מחדש את הסוגיה הטעונה הזו. מצד שני, אם הם יצליחו - הרשויות המקומיות יצטרכו להשיב מיליונים לקופת הקבלנים.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



