חשבון המים של הישראלים בדרך להתייקרות נוספת: מועצת רשות המים החליטה השבוע לקדם העלאה של 2.3% בתעריפי המים והביוב שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027, בכפוף לאישור סופי. אלא שההחלטה התקבלה, על פי פרסום N12, בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים ברשות המים ובמשרדי האוצר והגנת הסביבה שדרשו להעלות את התעריפים בשיעור כפול של כ-4.6%.

מאחורי הדרישה להתייקרות הגבוהה עומד הצורך במימון השקעות בתשתיות המים בישראל, ובהן מתקני טיהור שפכים, תאגידי המים העירוניים ומערכות הולכת המים. גורמי המקצוע סבורים כי העלאה משמעותית יותר נדרשת כדי להתמודד עם העלויות הגדלות של משק המים ולעודד חיסכון בצריכה, בעוד במשרד האנרגיה התנגדו להעלאה גבוהה יותר.

ומה המשמעות לכיס הישראלי? על פי ההערכות, ההתייקרות המוצעת תוסיף לחשבון המים של משפחה ממוצעת כ-40 עד 55 שקל בשנה, שהם כ-3 עד 4.5 שקלים בחודש. למרות שמדובר בתוספת מתונה יחסית, העלאת התעריפים צפויה להכניס למשק המים כ-230 מיליון שקל בשנה. ההתייקרות תחול הן על מכסת המים בתעריף המוזל והן על צריכה מעבר למכסה.

המהלך מגיע ברקע ההתפתחות בסוף חודש אוגוסט, אז נקלע משק המים הישראלי למשבר חריג לאחר שפריחת אצות מיקרוסקופיות בים גרמה לעכירות חריגה במים ולהשבתת חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה המרכזיים. האירוע אילץ את הרשויות להגביר את השאיבה מהכנרת וממאגרי מי התהום, ובחלק מהיישובים הוטלו הגבלות על השקיית גינות. המשבר המחיש את התלות של ישראל במתקני ההתפלה ואת הצורך להבטיח את תפקודם גם בתנאי קיצון.

המחלוקת על יותר מ-100 מיליון שקל

על פי פרסום חדשות 12, במסגרת הדיונים במועצת רשות המים התקבלו שתי החלטות ברוב דחוק של ארבעה מול שלושה. הראשונה הפחיתה את כמות המים המותפלים שהמדינה מתכננת לרכוש בשנת 2027, ובכך צמצמה את העלויות המשמשות לחישוב התעריף בכ-61 מיליון שקל. ההחלטה השנייה הפחיתה כ-40 מיליון שקל נוספים מהעלויות הצפויות בעקבות משבר האצות.

עם זאת, חישוב התעריף כבר מביא בחשבון כ-120 מיליון שקל שהוציאה המדינה השנה בעקבות המשבר. מתוך הסכום, כ-73 מיליון שקל הוקצו לתשלומים נוספים למתקני ההתפלה וכ-47 מיליון שקל לרכישת מסננים, שנועדו להתמודד עם הפגיעה האפשרית במערכות ההתפלה הרגישות.

עוד ב-

היריבה הכי גדולה של ישראל קורסת: משבר המים החמור בתולדותיה

לכתבה המלאה

בינתיים, ההחלטה על העלאת המחירים עדיין אינה סופית. המועצה אישרה את פרסום התעריפים המוצעים להערות הציבור, ורק לאחר השלמת ההליך ניתן יהיה לאשרם. השאלה שנותרה פתוחה היא האם ההתייקרות המתונה תספיק למימון צורכי משק המים, או שההשקעות הנדרשות יובילו להעלאות נוספות בעתיד.