השוק

בנק דיסקונט באזהרה למשקיעים: אלו הסקטורים שעומדים לחטוף מכה קשה

שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי בבנק דיסקונט, ערך סקירה כלכלית במרכזה נגע בשאלה: 'מדד הרגישות לנפט: אלו סקטורים פגיעים יותר לעלייה במחירי הנפט?'

מערכת ice | 23/3/2026 7:03

בנק דיסקונט (צילום Magma Images, vecteezy)

שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי בבנק דיסקונט, ערך סקירה כלכלית במרכזה נגע בשאלה: 'מדד הרגישות לנפט: אלו סקטורים פגיעים יותר לעלייה במחירי הנפט?'.

"המשקיעים הגלובליים מתלבטים מתי ובאיזה רמות מחירים תיעצר העלייה במחירי הנפט והאנרגיה. המלחמה באיראן נמשכת והתנודות בשוק האנרגיה ממשיכות להיות במוקד העניינים על רקע המלחמה. בתקופה האחרונה המצב החמיר כשאיראן תוקפת מתקני אנרגיה באזור ומודיעה כי המעבר במצרי הורמוז , המהווה נתיב גלובלי חשוב להובלת אנרגיה, יהיה סלקטיבי.

מחיר חבית נפט ברנט נקבע בסוף המסחר בשבוע האחרון ברמה של כ-112 דולר לחבית, מחיר הגבוה בכ-55% מהמחיר ערב המלחמה. למצב זה יש השלכות על האינפלציה, הכלכלות ושוקי האג"ח והמניות בעולם.

אנו מעריכים כי בראיה חצי שנה/שנה קדימה מחירי האנרגיה והנפט בעולם יתמתנו משמעותית מרמתם כיום, אך בטווח הקצר, המשך המלחמה עשוי לגרום להמשך עלייה חדה במחירי האנרגיה וקשה להעריך עד לאיזו רמה.

טווח התחזיות בנושא מאוד רחב ויש גופים שאף מעריכים כי באם המלחמה תימשך זמן רב (אל תוך המחצית השנייה של 2026), מחירי הנפט עשויים להגיע גם לרמות של 130 דולר או יותר מכך. מאידך ישנן תחזיות אופטימיות, שמעריכות כי יתכן ואנו קרובים כבר למחיר המקסימום.

התנודתיות ואי הוודאות בשוק האנרגיה די חדה, ולהערכתנו העניין החשוב ביותר בשלב זה הוא להיות מודע להשפעה שיש למחירי האנרגיה (בין אם יעלו או דווקא ירדו בחדות) על הרכיבים השונים בתיק ההשקעות ובפרט על תיק המניות.
מדד הבוחן את רגישות הסקטורים והענפים השונים לעליות במחירי הנפט (ברנט):

בניתוח זה בחנו את הרגישות של סקטורי המניות הראשיים וענפים שונים במדד ה- S&P 500 לתרחישים של המשך עלייה במחיר הנפט. הניתוח הנוכחי מתבסס על המגמות בשוק בתקופה האחרונה ועל בידוד של חלונות זמן שבהן נרשמה עלייה מובהקת במחירי הנפט.

המדד לא בוחן רק את עוצמת ההשפעה על כל סקטור/ענף, אלא גם את רוחב ההשפעה, כלומר עד כמה העלייה במחירי הנפט משפיעה על מגוון רחב של מניות בכל סקטור ראשי/ענף. בדרך זו ניתן להבין באופן מלא יותר את ההשפעה של העלייה במחירי הנפט על הסקטור בכללו.

הניתוח בנוי באופן שמציג ציון יחסי ולא השפעה אבסולוטית. כלומר הניתוח מדרג את הענפים והסקטורים השונים בציון יחסי, שנקבע לפי המידה בה הם נהנים או נפגעים מעלייה במחירי האנרגיה, ויש פחות משמעות למספרים שיוצגו.

חשוב להדגיש כי הניתוח נכון לשני הכיוונים: כלומר הוא מציג את מידת הפגיעות לעלייה במחירי האנרגיה, אך במידה ומחירי האנרגיה ירשמו ירידות חדות, דווקא אותם סקטורים פגיעים צפויים לרשום עליות.

כמו כן חשוב להדגיש כי הניתוח בוחן ומתחשב בהשפעות ישירות ועקיפות בסביבת השוק הנוכחית. כך למשל העלייה במחירי האנרגיה גורמת לעלייה בתשואות, עניין שיש לו השפעה לכשעצמו על הענפים השונים בשוק המניות. תופעה אחרת שקיימת (לפחות בחלק מהמקרים) היא המגמה של ירידות/מימוש רווחים דווקא בתחומים שרשמו עליות חדות עד למלחמה, ומהצד השני חסינות יחסית של ענפים שרשמו חולשה עד המלחמה (כמו ענף התוכנה). ניתוח זה מתחשב בגורמים אלו.

תוצאות הניתוח מוצגות על ידי הצגה פשוטה (2 גרפים) של הסיכונים/סיכויים של הענפים והסקטורים בתיק ההשקעות בארה"ב אל מול תנודות במחירי הנפט. נציין כי הרגישות איננה קבועה והיא עשויה להשתנות עם הזמן בהתאם לפרמטרים כמו תמחור ותנאי השוק.

אז מה המסקנות? ברמת הסקטורים הראשיים בארה"ב הסקטור שנהנה מעליית מחירי האנרגיה הוא כמובן סקטור האנרגיה. למעשה, זהו הסקטור היחיד שרשם רווח מאז תחילת המלחמה (כ-6%). כאשר מחיר הנפט עולה, שוק המניות מתרגם זאת לצפי לעלייה בשולי הרווח של חברות רבות בתחום. עלויות ההפקה בארה"ב נותרות ללא שינוי מהותי והעלייה במחירי הנפט גורמת לעלייה בהכנסות ובתזרים המזומנים של המניות בסקטור.

ניתן לבחון את המצב דרך המשקפיים הבאות: עלייה במחירי האנרגיה מהווה כמו "סוג של מס" שנגבה על ידי סקטור האנרגיה מיתר הסקטורים הראשיים. נציין כי ערב המלחמה המשקל של סקטור האנרגיה במדד ה-S&P 500 היה נמוך יחסי (כ-3.5%), כך שבאופן פסיבי משקיעים במדד ה-S&P 500 החזיקו בחשיפה מתונה לסקטור האנרגיה.

על רקע המלחמה מאז תחילת מרץ משקיעים הזרימו כספים לקרנות גלובליות של סקטור האנרגיה בקצב המהיר ביותר מזה 12 שנים. כמובן שמצב בו תירשם ירידה חדה במחירי הנפט יביא להיחלשות יחסית של הסקטור.

סקטור הטכנולוגיה רשם אומנם ירידות מאז המלחמה, אך באופן המתון ביותר מבין יתר הסקטורים הראשיים. בניגוד לתעשייה הכבדה, עלות הדלק אינה המרכיב המרכזי בעלות המכר בסקטור הטכנולוגי והסקטור דורש מעט נפט (בוודאי מהמזרח התיכון) ליחידת תוצר.

לחלק לא מבוטל מחברות הטכנולוגיה יש מאזנים חזקים ומזומנים המאפשרים להן לספוג עליות בהוצאות החשמל של מרכזי הנתונים מבלי לפגוע מהותית ברווחיות. הסקטור מובל ממנועים כמו ההשקעות ב-AI וחדשות ה"מיקרו" בתחום.

יחד עם זאת נסייג ונאמר שאם הנפט יישאר במחיר גבוה זמן רב, גם הטכנולוגיה עלולה להיפגע דרך ריבית גבוהה יותר וחששות שההשקעות ב- AIיואטו. עלייה בתשואות האג"ח עשויה להעיק על מכפילי רווח של חברות צמיחה וזו אחת הסיבות שסקטור הטכנולוגיה רשם ירידה מאז תחילת המלחמה, אם כי באופן מתון מיתר הסקטורים.

מהצד השני, הסקטורים הכי פגיעים לעליית במחירי האנרגיה הם הנדל"ן, התעשייה והחומרים, אם כי חשוב להזכיר שכל הסקטורים רשמו ירידות מאז המלחמה, למעט האנרגיה.

סקטור הנדל״ן רגיש לעליית תשואות ולשינוי בצפי להפחתות ריבית. במצב כזה הריבית על המשכנתאות מתייקרת, מה שפוגע ביכולת לרכוש דירה. כמו כן, ישנה עלייה בעלויות המימון ועלויות מחזור החוב של חברות הנדל"ן, לצד פגיעה בשווי של נכסי הנדל"ן בשל העלייה בשיעורי ההיוון. העלייה במחירי הנפט והאנרגיה גם מייקרת את עלות השינוע של חומרי הבניה והפעלת הציוד הכבד, עניין שמהווה משקולת נוספת על הסקטור.

סקטור התעשייה הוא אחד מצרכני האנרגיה הגדולים לצורך תהליכי ייצור, שינוע והפעלת ציוד כבד. העלייה במחירי הדלקים מכבידה על חברות לוגיסטיקה, תעופה ותובלה וענפי תעשייה שונים. כאשר לא ניתן לגלגל את מלוא העלויות הללו לצרכן הסופי נרשמת פגיעה בשולי הרווח. גם מחסור בחומרי גלם אחרים (אלומיניום, כימיקלים, מתנול) שחלקם עובר דרך המזרח התיכון פגע בחלק

מהיצור התעשייתי. הסקטור גם נחשב למחזורי, כך שהוא נפגע גם מעצם החששות מהאטה גלובלית. בנוסף לכך, עליית מחירי הדלק פוגעת בהכנסה של הצרכנים בניכוי הוצאות הדלק, עניין שפוגע אף הוא בביקושים של חלק מהצרכנים.

לגבי סקטור החומרים נציין כי תת ענפים מסוימים תלויים מאוד באנרגיה ובחומרי־גלם שמגיעים מהמזרח התיכון או מובלים דרכו. כמו כן, סקטור זה נחשב לסקטור מחזורי מאוד. אם השוק חושש שנפט גבוה יהפוך ל”מס אינפלציוני” שיפגע בביקוש הגלובלי, זה פוגע בהערכת הרווחים של מתכות, כרייה, כימיקלים, אריזות וחומרי בניין ולכן פוגע בסקטור.

ומה לגבי הענפים השונים במדד ה-S&P 500? בניתוח פרטני יותר ברמה הענפית עולה כי סקטור האנרגיה (מוגדר גם כענף האנרגיה) היה היחיד שרשם עליות מאז המלחמה ומדד הרגישות שלנו מצביע כי המשך עליות במחירי הנפט יתמוך בסקטור זה.

עוד ב-

בנק דיסקונט מפתיע: כך המלחמה באיראן תשפיע על השקל

לכתבה המלאה

ענף ה"תוכנה והשירותים" רשם אומנם ירידות מאז המלחמה, אך באופן מתון יחסית והוא נחשב לחסין ובפרט לאור התמחור שלו ערב המלחמה. מאידך ענפי "מוצרים בני קיימא והלבשה", "כלי רכב ורכיבים" ו"מוצרים לבית ומוצרים אישיים" הם הסקטורים בעלי הפגיעות הגבוהה ביותר לעליית מחירי הנפט.