דעות
החוזה הופר: מי שלא מבין את צו השעה, שלא יבקש שותפות
חסימות הכבישים והמחאה החרדית סביב סוגיית הגיוס חושפות את הפער בין שותפות לאומית לאינטרסים מגזריים, כשהפיכת הדת לכלי של כפייה ועסקנות רק מלבה שנאה ומעמיקה את הקרע. ישראל חייבת לקדם הפרדה שתנתק את מוסדות השלטון והתקציבים הציבוריים מסחטנות פוליטית
שיירות הרכבים הפיראטיות ששטפו השבוע את כבישי המדינה, בהנהגת יהדות התורה ובשיתוף פעולה מדאיג עם הפלג הירושלמי הקיצוני, הן קריאת השכמה עבור כל אזרח בר דעת. חסימת עורקי התחבורה הראשיים אינה בגדר מחאה לגיטימית. מדובר בהפגנת כוח אגרסיבית של מפלגה רשמית בכנסת ישראל, המבטאת ניתוק מוחלט מהמציאות הישראלית.
בזמן שעם שלם נלחם על קיומו, בחרו הנהגות אלו להבהיר כי חומות הבדלנות המגזרית חשובות להן יותר מכל סולידריות לאומית. הניסיון האלים לשבש את שגרת החיים בעיצומה של מערכה ביטחונית קשה, בשבוע שבו אנו קוברים ארבעה לוחמים, הוא ניסיון סחיטה גלוי. המטרה ברורה: הענקת חסינות מוחלטת למשתמטים וביצור פריבילגיות פוליטיות מגזריות.
ההסלמה הזו היא תוצאה ישירה של כישלון המפלגות החרדיות להעביר את חוק הפטור מגיוס בגרסתו המקורית – חוק שאליו התנגדתי. החוק נועד להנציח את הפטור המגזרי הגורף, ונהדף הודות לעמידה איתנה של קבוצת חברי כנסת ציונים מתוך הקואליציה, יחד איתי. כשנציגי המגזר החרדי הבינו שהמסלול הישיר להשתמטות נחסם, הם שלפו חוקים עוקפים כמו חוק המעונות וחוק יסוד לימוד תורה. מהלכים אלו, המבקשים להעניק הטבות יתר למי שבוחרים לא לשרת את המדינה, מהווים ניסיון ציני להשיג דרך הדלת האחורית את מה שבג"ץ והציבור פסלו בצדק בדלת הקדמית. זוהי חקיקה מפלה שמטרתה שימור המימון הממשלתי לאלו המפנים עורף למדינה.
ההתנהלות המופקרת של העסקנות החרדית קורעת את הציבור שלהם משאר חלקי העם, דווקא כששותפות הגורל נבחנת מדי יום בבתי העלמין ובמחלקות השיקום. מדינת ישראל נמצאת עמוק בתוך השנה השלישית למלחמה קיומית רב-זירתית. המילואימניקים והמשרתים המדהימים שלנו, עמוד השדרה של המדינה, נקראים שוב ושוב ללחימה. הנטל אינו מתחלק שווה בשווה. בעוד מגזר אחד מפגין על זכותו לא לשרת, הציבור המשרת משלם מחירים בלתי נתפסים של קריסה משפחתית וכלכלית.
הקיטוב אליו הם דוחפים מייצר שבר ערכי עמוק. כשההנהגה החרדית דורשת חוק נפרד ומסרבת להכיר בצורך המבצעי הקריטי של צה"ל בכוח אדם, היא פוגעת במו ידיה בלגיטימציה של עולם התורה בעיני עם ישראל. אי אפשר לבקש מהציבור המשרת להקריב את חייו, את משפחתו ואת עתידו הכלכלי – ובמקביל להעביר תקציבים המעודדים השתמטות.
המציאות הזו מחייבת אותנו להוביל שינוי מבני עמוק ביחסי הדת והפוליטיקה. אני אומרת זאת מתוך יראת כבוד לתורה ולמורשת, אך בכאב גדול: ישראל חייבת לקדם הפרדה שתנתק את מוסדות השלטון והתקציבים הציבוריים מסחטנות פוליטית ומגזרית. הפיכת הדת לכלי של כפייה ועסקנות פוליטית מלבה שנאה ומעמיקה קרע בלתי ניתן לאיחוי. ישראל חייבת להתנהל כדמוקרטיה מודרנית וליברלית, שבה זכויות מגיעות לצד חובות.
הדרך היחידה להבטיח את עתידנו היא הקמת ממשלת אחדות רחבה, ימנית ומשרתת, הנשענת על רוב ציוני מוצק. ממשלה שלא תהיה תלויה במפלגות שוליים סחטניות מאף קצה של המתרס הפוליטי – ימין או שמאל. רק ניקוי האורוות הזה יסלול דרך למנהיגות לאומית שתביא לבנייה ולתיקון המערכות הקיימות.
הממשלה הבאה חייבת לקום סביב ערכים של שירות ביטחוני, חיזוק הביטחון וקידום כלכלה חופשית. הציבור המשרת והציוני הוכיח שהוא הרוב המוחץ והנחוש של המדינה הזו. הגיע הזמן שהנהגת המדינה תשקף את הערכים האלו, ללא פשרות וללא דילים פוליטיים ציניים, כדי להבטיח את קיומנו כאן לדורות קדימה.
עוד ב-
*הכותבת היא חברת כנסת מהימין הממלכתי וסגנית שר החוץ.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה



