הדיון בדבר היכולות הגרעיניות של איראן הוא מהסוגיות הסבוכות והמסוכנות ביותר במזרח התיכון המודרני. קיימת הערכה כי בידי טהראן עשויות להימצא כבר עתה מספר פצצות גרעיניות, שאותן היא מייצרת מתחת לרדאר עמוק מתחת לאדמה, זאת לצד תשתית צנטריפוגות מתקדמות שחלקן נשארו בידיה לאחר הפצצת ארה"ב את מתקניה הגרעיניים, המאפשרת פריצה מהירה להרחבת הארסנל.

מעבר ליכולות הטכניות, היעד הברור של איראן הוא להגיע למסה קריטית של יכולת גרעינית. חשוב להבין: עבור השלטון בטהראן, נשק גרעיני אינו רק אמצעי התקפי, אלא בראש ובראשונה כלי להישרדות משטרית ולהבטחת יציבות אסטרטגית – מודל שהוכח כיעיל עבור צפון קוריאה.

ההיגיון שמאחורי ההסתרה
נשאלת השאלה המתבקשת: מדוע איראן אינה מכריזה על הפיכתה למעצמה גרעינית? התשובה טמונה בשיקולי עוצמה ותגובה. איראן ככל הנראה מבינה ש"מספר קטן" של פצצות גרעיניות אינו מעניק לה עדיין חסינות מוחלטת. כל עוד מדובר במספר מצומצם של פצצות גרעיניות וראשי קרב, ארה"ב, ובפרט ממשל טראמפ שאינו חושש משימוש בכוח, עלולים לזהות זאת כאיום מיידי המחייב פעולה כירורגית, ואולי אף שימוש בנשק גרעיני טקטי, כדי להשמיד את היכולת הגרעינית של איראן בטרם תהפוך לאיום קיומי בלתי הפיך.

האסטרטגיה האיראנית היא אפוא אסטרטגיה של צבירת "מסה קריטית". ההסתרה נועדה למנוע פעולה מוקדמת של המערב ולאפשר לאיראן להמשיך את הפיתוח מתחת לרדאר, תוך שימוש במערכי התת-קרקע המבוצרים שלה. הרגע שבו איראן תחשוף את קלפיה יהיה הרגע שבו תרגיש שיש ברשותה מאגר גדול מספיק כדי להפוך כל ניסיון תקיפה לבלתי כדאי מבחינת עלות-תועלת עבור הצד השני.

צפון קוריאה כמודל לחיקוי
ההשוואה לצפון קוריאה אינה מקרית: המשטר האיראני צפה מהצד בשינוי שחל במעמדה הבינלאומי של פיונגיאנג לאחר שהפכה למדינה גרעינית מוצהרת. בעוד שארה"ב נוקטת מדיניות של הכלה ודיפלומטיה זהירה מול צפון קוריאה, היא מנהלת מדיניות של לחץ מקסימלי כלפי מדינות ללא יכולת גרעינית. עבור טהראן, הנשק הגרעיני הוא בגדר "תעודת הביטוח" האולטימטיבית שתמנע חילופי שלטון כפויים ותבטיח את עליונותה האזורית מול יריבותיה.

המשמעות האזורית
השאיפה של המשטר בטהראן להפוך למעצמה גרעינית היא תוצאה ישירה של תחושת איום קיומי ודחף עמוק לנקמה על פעולות עבר. אם איראן תצליח להגיע למסה הקריטית המבוקשת, המזרח התיכון כולו יעמוד בפני מציאות חדשה ומסוכנת. ביום שבו איראן תחשוף את יכולתה, מרחב התמרון של מדינות העולם להשפיע על התנהגותה יצטמצם דרמטית. מאזן הכוחות ישתנה מהקצה אל הקצה, כאשר איראן תהפוך למעצמה המוגנת על ידי "מטרייה גרעינית" ששום מדינה לא תעז לאתגר במישרין.

לסיכום, האסטרטגיה האיראנית הנוכחית היא משחק של הסתרה מחושבת. טהראן פועלת בנחישות, תוך הבנה שהגעה ליעד דורשת דיסקרטיות עד לרגע שבו תוכל להכריז על הפיכתה למדינה גרעינית דה-פקטו – כזו שאיש לא יוכל עוד לאיים על עצם קיומה.

עוד ב-

חוק הנוח'בות: מאחורי המהלך להעמדתם לדין של מחבלי ה-7 באוקטובר

לכתבה המלאה

*הכותב הוא אלוף במיל'. שירת בין היתר בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס, וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז על לחימתו. שימש במשך כעשור כנציב קבילות החיילים.