המלחמה עם איראן, על אף הישגיה הטקטיים הרבים, הסתיימה בכישלון. אין טעם להסתיר זאת. ארה"ב מעלה באמונה של ישראל ובגדה במיליוני איראנים תמימים שהאמינו להבטחות האמריקאיות, יצאו לרחובות ושילמו בדמם של עשרות אלפי אזרחים חסרי ישע.

ארה"ב יצאה עם ישראל למלחמה משותפת, שבה ישראל תרמה למעלה ממחצית מכוח האש ובוודאי את רוב התחכום ולקחה על עצמה ועל טייסינו ולוחמינו הגיבורים את מרבית הסיכון. בעוד שארה"ב התמקדה בהטבעת אוניות איראניות כמעט חסרות מגן ובהפצצת יעדים צבאיים, אך רק לאחר שמערכות ההגנה האווירית שהגנו עליהם נוטרלו על ידינו, הרי ישראל הייתה זו שחיסלה את הצמרת האיראנית, נטרלה את מערכות ההגנה האווירית וסיפקה את מרבית המודיעין הנדרש לטייסים. 

ובכל זאת, ארה"ב חתמה מאחורי גבה של ישראל הן על הפסקת אש והן על מה שהיא הגדירה כהסכם שלום. פעם נוספת נחשף הפער הקיים בין האינטרסים האמריקאיים לבין האינטרסים הישראליים. בעוד שישראל ראתה במלחמה הזדמנות היסטורית לשנות מן היסוד את מאזן הכוחות מול איראן, ארצות הברית ביקשה בראש ובראשונה לייצב את האזור ולמנוע הידרדרות ממושכת. התוצאה הייתה הפסקת אש שהגיעה בשלב שבו הלחץ על המשטר האיראני הלך וגבר, אך לפני שמוצו כל האפשרויות שנפתחו בעקבות המערכה. גם הנשיא האמריקאי טראמפ התגלה כמי שאינו יודע לנהל מו"מ ואינו עמיד ללחצים. 

קשה להבין מה חשב ראש הממשלה נתניהו כאשר החליט לצאת למערכה קשה לצידו של שותף כה בעייתי ללא סיכום מראש של אופציות הפעולה בכל תרחיש. איראן נמצאה שבועות אחדים מקריסה כלכלית מוחלטת אך טראמפ בחוסר היציבות שלו ותוך שהוא מגלה חוסר מדהים בקור רוח חילץ את איראן בדקה התשעים.

בתוך כך, פגע הנשיא טראמפ לא רק בישראל אלא גם בארה"ב. אמנם הוא הוריד את מחירי הנפט אך הוא גם השמיד כל סיכוי שאיזו שהיא מדינה בעולם תצא בעתיד למלחמה לצידה של ארה"ב. סגן הנשיא ואנס מיהר להזהיר את חברי הקבינט כי אסור להם לתקוף את בת הברית היחידה שיש לנו בעולם. הוא שכח שישראל היא גם המדינה היחידה בעולם שהסכימה להיכנס למלחמה לצידה של ארה"ב. מנגד, כל ברית נאט"ו הגדולה התגלתה כמשענת קנה רצוץ. 

לאור התנהלות טראמפ במלחמת אוקראינה וחמור יותר לאור נטישתו את ישראל באמצע המלחמה עם איראן כדי לחתום על הסכם "שלום" עם איראן, הרי ספק אם מדינה כלשהיא תסכים שוב להילחם לצידה של ארה"ב בעתיד. מה תעשה איפה ארה"ב אם חלילה תפלוש סין לטאיוון או תנסה להטיל עליה אמברגו ימי? מי יסתכן להילחם לצידה של ארה"ב כאשר היא עלולה לפרוש באמצע המערכה כדי לחתום הסכם "שלום" עם האויב על חשבון האינטרסים של בנות בריתה? והרי אפילו מול איראן התקשתה ארה"ב להילחם לבדה. לא מיותר להזכיר, כי לו הייתה ארה"ב נאלצת להילחם לבדה מול איראן אזי היא הייתה חייבת לרתק מחצית מצי נושאות המטוסים שלה ולסכן את פריסתה ביתר אזורי העולם ובפרט באזור האוקיינוס השקט בואכה סין. ישראל מנגד הצליחה יפה מאוד להביס את איראן ביוני 2025 לבדה. 

על אף המצב הקשה אליו נקלעה ישראל, אסור לנו לשקוע ברחמים עצמיים אלא יש להסתכל הלאה. אמנם, מזכר ההבנות מבטיח לאיראנים קרן השקעות של שלוש מאות מיליארד דולר שמצטרפים למאות המיליארדים שהבטיחו לאיראן הסינים אך לפני מספר שנים וכמובן לעשרות הרבות של מיליארדים שהבטיח טראמפ לפלסטינים בעזה. קדחת בצלחת. האיראנים לא יראו הרבה מיליארדים מההשקעות הללו בפרט מאחר שטראמפ הבטיח להם כסף של מישהו אחר. הקרן המדוברת היא קרן של השקעות פרטיות. איזה גוף פרטי בר דעת ישקיע באיראן? איך הוא יראה את כספו בחזרה? אולי בערבות של טראמפ שהתגלה כאדם לא יציב בלשון המעטה? לשמחתנו, השקעות פרטיות אינן זורמות למדינות מכוח הודעות לעיתונות. הן זורמות למדינות יציבות, בעלות מערכת משפט אמינה, מטבע יציב ואופק עסקי ברור. איראן רחוקה מאוד מן המצב הזה.

גם שחרור סנקציות הנפט אינו כה נוראי. הכלכלה האיראנית על סף קריסה, שלא לציין את הנזקים האדירים שהיא ספגה במלחמה. יצוא נפט התקיים גם לפני המלחמה ולא מנע מהפיכת הריאל האיראני לכסף נייר של מונופול. ואילו שחרור כלל הסנקציות מחייב הסכם מלא עם איראן שספק אם יושג בשנה הקרובה. קריאת סעיפי מזכר ההבנות מלמד כי מרבית הסעיפים הם בגדר חזון למועד ואילו הסעיפים הקונקרטיים היחידים הם פתיחת מיצרי הורמוז (שממילא היו פתוחים לפני המלחמה), שחרור סנקציות הנפט והקפאת תכנית הגרעין במצבה הנוכחי. היינו, מתקני העשרה הרוסים וחומר גרעיני מועשר קבור עמוק באדמה. 

כעת נשאלת השאלה מה אנו יכולים לעשות כדי להמשיך לערער את איראן ולמנוע ממנה לצבור משאבים שיאפשרו לה להתעצם מחדש. כפי שאני טוען כבר שנים, ישראל צריכה לשנות דיסקט ולהפסיק להישען אך ורק על תקיפות צבאיות ולהתחיל לפעול ישירות ובאופן חשאי להעמקתו של המשבר הכלכלי המקומי באיראן כדי להגביר את הסיכוי כי משבר כלכלי חריף יוציא שוב את העם לרחובות וימוטט את המשטר הדיקטטורי. 

חשוב לזכור, כי איראן חיה תחת משטר סנקציות בין לאומיות שהקשו מאוד על כלכלת המדינה והביאו להתדרדרותה לאורך השנים. לכן הקוראים עלולים לתמוה מה עוד יכולה ישראל הקטנה לחולל אשר משטר של סנקציות עולמיות לא הצליח להשיג? ובכן, הסנקציות הבין לאומיות החיצוניות חשובות מאוד והלוואי כי הן לא יוסרו כה מהר אך אני מכוון למחוללי משבר כלכלי פנימיים ולא חיצוניים. במילים אחרות, אני חוזר ומציע כי ישראל תפעיל מחוללי משבר כלכלי מקומיים שיבנו על הנזקים הכבירים שחוללה המלחמה לתשתיות הייצור האיראניות. הסנקציות הבין לאומיות לא ניסו להפעיל מחוללי משבר מקומיים בשל מגבלות משפטיות ואחרות אך אלה עשויים להתברר כחשובים יותר מהלחצים הכלכליים החיצוניים. 

הנגישות הטובה של המודיעין הישראלי לנעשה בתוך איראן יכולה לאפשר לנו לבצע שורה ארוכה של מהלכים מחוללי משבר כלכלי פנימיים. במסגרת זו, יכולה ישראל להפיץ שטרות כסף וניירות ערך איראנים מזויפים באיכות גבוהה שיאיצו את האינפלציה באיראן (שכבר כעת הגיעה לכשבעים אחוזים) ויהפכו אותה להיפר אינפלציה (יעד מרכזי באסטרטגיה המוצעת). ישראל יכולה לבצע התקפות סייבר נקודתיות על בנקים קטנים יחסית ומוגנים פחות כך שתימנע הוצאת מזומנים מבנקים אלה או העברת כספים בין בנקים וכך לנסות ולייצר run on the bank שיביא להתמוטטותם ויערער את הביטחון של תושבי איראן במערכת הבנקאות המקומית. ישראל יכולה לפגוע בצווארי בקבוק נקודתיים בשרשרת הייצור המקומית בענפים שונים שלא נפגעו במלחמה ולייצר קושי זמני בתהליך הייצור שיגרום לעליית מחירים זמנית שתסייע במאמץ לחולל היפר אינפלציה באיראן. ישראל יכולה לבצע הרצת מניות בבורסה המקומית ולייצר בועה בורסאית שתפיל את החסכון האיראני. ישראל יכולה להבריח אמל"ח לאזורים בהם מיעוטים לא איראנים הם רוב האוכלוסייה (עשרות אחוזים מאוכלוסיית איראן הם בני מיעוטים) ולחמש מורדים מקומיים (יש לא מעט כאלה) כך שיתקפו בנקים, לשכות וארגוני מסחר ואתרי תשתית. כמובן שקיימים גם רעיונות מכוערים יותר. 

מהיכרות עמוקה של המערכות הכלכליות וכיצד הן מתפקדות כמו גם מהבנתי את נקודות החולשה של המשק האיראני תחת המדיניות הכלכלית הנוכחית של המשטר, אני מאמין כי ביכולתה של ישראל לחולל שמות בכלכלה האיראנית ולהביא אותה להיפר אינפלציה, לקריסה של השווקים הפיננסיים המקומיים ולמשבר כלכלי הרבה יותר חריף ממה שמסוגל לחולל משטר הסנקציות החיצוניות. אם נתמיד בכך הם עוד עלולים להתגעגע לסנקציות הבין לאומיות. 

אני מאמין בכנות כי משבר כלכלי אדיר יסייע מאוד לקריסת המשטר מבפנים ורק התמוטטות המשטר תאפשר התפרקות מוחלטת של איראן מהאספירציות הגרעיניות שלה. אנו צריכים לנצל את חלון הזמן שיצרה המלחמה ולהמשיך לתקוף כירורגית האישים הקשורים לייצור הפצצה ונותרו עדיין בחיים בכל הזדמנות שתיווצר לנו במטרה להרוויח עוד זמן אך עלינו לנצל את הזמן היקר מפז שנוצר במלחמה כדי לדרבן את מאמצינו למוטט את המשטר האיראני גם אם נותרנו לבדנו במאמץ זה. בטוחני כי לאסטרטגיה זו נמצא גם מקומיים שיסייעו לנו לממש אותה שהרי כמעט מחצית מאוכלוסיית איראן הם מיעוטים שעוינים את המשטר.  

לפיכך, על אף תחושת הדיכאון שקבלנו כולנו נוכח הצלתה של איראן ברגע האחרון בידי טראמפ אסור לנו להתייאש. עלינו להרים ראש ולהמשיך הלאה. המערכה האמיתית אינה רק על מתקני ההעשרה שאותם כבר השמדנו ועל החומר הגרעיני המועשר שעליו אנו משגיחים בשבע עיניים קבור עמוק באדמה. המערכה האמיתית היא על עתידו של המשטר האיראני עצמו.

עוד ב-

השקל הדיגיטלי מגיע - וזו הסכנה הגדולה | פרופ' ירון זליכה

לכתבה המלאה

והמערכה הזו רק החלה.