השוק

טלטלה בשוק: זה המהלך הקיצוני שמדאיג את המשקיעים בעולם

לקראת פתיחת שבוע המסחר: המומחים מנתחים את השפעת מינוי יו"ר הפד החדש והזינוק במכסי הזהב. אלו המניות שיעמדו במוקד והאם האינפלציה חוזרת להכות בשווקים?
מערכת ice | 
בורסה-אילוסרטציה (צילום shutterstock)
השבועות האחרונים הציגו מגמה מעורבת בשווקים, והמתיחות הביטחונית עדיין משפיעה על וול סטריט והבורסה בתל אביב, ומשרה אי-ודאות רבה על המשקיעים. הכלכלנים הבכירים בבנק יוליוס בר שואפים לפשט עבור המשקיעים את המצב הנוכחי בשוק, וחושפים מה לדעתם על המשקיעים לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסות היום (שני). 
זהב וכסף: הודו מעלה את מכסי היבוא
קרסטן מאנק, ראש מחקר הדור הבא בבנק יוליוס בר, חושף כי על רקע החשש מהיחלשות הרופי, ממשלת הודו העלתה ביותר מפי שניים את מכסי היבוא על זהב וכסף. אף ששינויים מסוג זה השפיעו בעבר על הביקוש, הרקע הכלכלי ורמת המחירים המקומית הם גורמי השפעה משמעותיים יותר. הפיחות המבני של הרופי היה גורם מרכזי בעליית המחירים בשנים האחרונות, והשפעתו הייתה גדולה בהרבה מכל שינוי במכסי היבוא. ייתכן שנראה חולשה מסוימת ביבוא, אך ירידה חדה נראית בלתי סבירה. באשר למחירי הזהב והכסף, כל השפעה צפויה להגיע בעיקר דרך הסנטימנט בשוק. לפיכך, אנו מותירים את עמדותינו הקיימות ללא שינוי.
בזכות זיקה תרבותית ארוכת שנים לזהב, לצד אוכלוסייה עצומה, הודו היא אחת מצרכניות הזהב הגדולות בעולם. היא אחראית לכרבע מהביקוש העולמי לתכשיטים ולכחמישית מהביקוש העולמי למטילים ולמטבעות. גם צריכת הכסף בהודו נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות, בין היתר משום שהזהב הפך לפחות נגיש מבחינה כלכלית עבור חלק מהצרכנים.
יחד, זהב וכסף הם סעיף היבוא השני בגודלו של הודו אחרי נפט גולמי, והם תורמים באופן משמעותי ליציאת הון מהמדינה ולגירעון המסחרי שלה. כדי להגן על הרופי, הנתון ללחצי פיחות, מפני היחלשות נוספת, ממשלת הודו העלתה השבוע את מכסי היבוא על זהב וכסף ל-15%, לעומת רמה קודמת של 6%. בכך הוחזרו המכסים לרמה שבה היו בשנים 2022-2024.
אף ששינויים במכסי היבוא השפיעו בעבר על הביקוש, נראה כי הם אינם הגורם הדומיננטי. חשיבות רבה יותר הייתה לרקע הכלכלי, במיוחד עבור החקלאים באזורים הכפריים של הודו, וכן לרמת המחירים המקומית. בעוד שהמחירים המקומיים משקפים את המגמות הגלובליות, הם מושפעים במידה רבה משער הרופי ההודי. מאז 2010 נחלש הרופי בכ-4.5% בשנה מול הדולר האמריקאי, ובכך הייתה לו השפעה גדולה בהרבה על המחירים המקומיים מאשר לכל שינוי במכסי היבוא.
בהשפעת מכלול הגורמים הללו, יבוא הזהב והכסף של הודו תנודתי מאוד בעשור האחרון: יבוא הזהב נע בטווח שבין פחות מ-400 טון ליותר מ-900 טון, ואילו יבוא הכסף נע בין פחות מ-3,000 טון ליותר מ-9,500 טון.
על רקע זה, ייתכן שנראה ריכוך מסוים ביבוא ההודי בחודשים הקרובים, אך חולשה משמעותית נראית בלתי סבירה. באשר למחירי הזהב והכסף, כל השפעה צפויה להתבטא בעיקר דרך מצב הרוח בשווקים. לפיכך, אנו מותירים את עמדותינו הקיימות ללא שינוי: גישה חיובית כלפי זהב ועמדה ניטרלית כלפי כסף.
 
השבוע שהיה: עסקאות גדולות, והיכן השווקים מחפשים אותן
כריסטיאן גאטיקר, ראש המחקר בבנק יוליוס בר, מסכם את השבוע שעבר ואת התובנות המרכזיות שניתן להפיק מתזוזת השוק. גאטיקר חושף כי השבוע של 11 במאי הוגדר בסופו של דבר פחות על ידי תוצאות מדיניות ממשיות ויותר על ידי כוריאוגרפיה פוליטית. פסגת טראמפ-שי, שלה ציפו רבות, עמדה במוקד תשומת הלב של המשקיעים, לאחר שהוצגה כרגע שעשוי להיות מכריע עבור הסחר, הטכנולוגיה והיציבות הגיאופוליטית. ואולם, בעוד שהשווקים נכנסו לפגישות בתקווה לפריצות דרך אסטרטגיות, התוכן בפועל התברר כמוגבל. שני הצדדים הדגישו “דיאלוג בונה” ויציבות, אך תוצרים קונקרטיים נותרו חמקמקים.
עם זאת, הצד האמריקאי מסגר בקול רם את הפגישות כהצלחה דיפלומטית משמעותית, ובכך חיזק את הדפוס ההולך ונעשה מוכר: השווקים מתמחרים נרטיבים אופטימיים זמן רב לפני שהנתונים הבסיסיים משתפרים באופן מהותי. אף על פי כן, “רוח העסקה” הזו סייעה לשמר את תיאבון הסיכון. שוקי המניות המשיכו לטפס בהדרגה, בהובלת מניות הטכנולוגיה והחברות הנהנות ממגמת הבינה המלאכותית, בעוד שהמשקיעים נטו להתעלם מהמתחים שנותרו סביב מכסים, מדיניות תעשייתית ושרשראות אספקה.
אנליסטים הדגישו שוב ושוב כי השווקים מבחינים יותר ויותר בין זעזועים גיאופוליטיים זמניים לבין כוח הרווח המבני של מחזורי השקעה המובלים על ידי בינה מלאכותית. הטכנולוגיה הסינית נותרה במוקד, כאשר עליבאבא וטנסנט למעשה ממצבות את שנת 2026 כשנה של השקעות אגרסיביות בבינה מלאכותית, ולא כשנה של מוניטיזציה מיידית.
הסיפור המרכזי השני היה מינויו של קווין וורש ליו"ר הבא של הפדרל ריזרב, מה שהוסיף מורכבות לסביבת המדיניות המוניטרית. השווקים מתמחרים יותר ויותר לחצי אינפלציה מחודשים, ואף את האפשרות להעלאות ריבית בעתיד, על רקע מחירי אנרגיה שנותרים גבוהים וצמיחה שמפגינה עמידות. מנגד, המנדט הפוליטי מצד הבית הלבן מצביע בבירור לכיוון ההפוך, כאשר הנשיא טראמפ ממשיך להעדיף ריביות נמוכות יותר ותנאים פיננסיים מרחיבים יותר.
התוצאה היא מתיחות חריגה: חילופי הנהגה בפד מגיעים בדיוק כאשר סיכוני המדיניות המוניטרית הופכים טעונים יותר פוליטית, ולא פחות. שוקי האג"ח שיקפו את אי-הוודאות הזו לאורך השבוע. התשואות עלו ברחבי העולם, כאשר מחירי הנפט שוב שימשו כמנגנון התמסורת המאקרו-כלכלי המרכזי.
באירופה, האסטרטגים שלנו מגבירים בהדרגה את החשיפה למחזוריות ולחברות הנהנות מהשקעות בתשתיות, במיוחד בנקים וחברות תשתית וחשמל הקשורות לחשמול ולביקוש גובר לחשמל הנובע מצורכי בינה מלאכותית. במקביל, המשקיעים המשיכו לתגמל חברות שמוכנות להשקיע באגרסיביות ביכולות בינה מלאכותית, גם במחיר של פגיעה ברווחיות בטווח הקצר.
בקצרה, השבוע חיזק את משטר השוק הנוכחי: גיאופוליטיקה כמופע ראווה, בינה מלאכותית כתמה המבנית הדומיננטית, ובנקים מרכזיים שנלכדים בין ציפיות פוליטיות לבין מציאות אינפלציונית.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה