השוק

ה-OECD חותך את תחזית הצמיחה לישראל: הגירעון יזנק השנה ל-5.3%

ה-OECD מעריך כי הגירעון יתרחב השנה תחת נטל ההוצאות הביטחוניות, והכלכלה המקומית תאט. עם זאת, הארגון מציג תחזית אופטימית במיוחד לשנת 2027, עם זינוק צמיחה של 5.6% | כל הפרטים

מערכת ice | 3/6/2026 22:32 עקבו אחרינו בגוגל

כלכלת ישראל תצמח בשנת 2026 ב-3.3% בלבד, כך עולה מדוח התחזית העולמית (WEO) של ארגון ה-OECD שפורסם הבוקר (רביעי).

התחזית המעודכנת נמוכה בכחצי אחוז מזו שגיבש בנק ישראל בסוף מרץ האחרון, והיא משקפת את השפעת המלחמה מול איראן והזעזועים הגיאו-פוליטיים באזור.

למרות ההאטה הנוכחית, כלכלני הארגון מעריכים כי המשק הישראלי יתאושש "בעוצמה" בשנת 2027, עם צמיחה חזויה של 5.6% – שיעור כמעט כפול מזה החזוי לכלכלה העולמית כולה.

לפני הזעזועים הביטחוניים, הציגה ישראל תמונה של צמיחה מואצת בהובלת המגזר הפרטי, כאשר הייצור התעשייתי התרחב בקצב שנתי של 11% בשלושת החודשים עד ינואר 2026, והאבטלה הצטמצמה ל-2.6% בפברואר.

אולם, הלחימה מול איראן ובלבנון קטעה מגמה זו, הובילה לסגירת בתי ספר, מעבר עובדים לשירות מילואים וצניחה בסנטימנט הצרכנים.

לפי ה-OECD, ההתאוששות החזויה תישען על סקטור הבנייה, שחזר לפעילות וכבר מתרחב במהירות לצורך תיקון נזקי טילים ומענה לביקוש לדיור, וכן על זינוק צפוי בצריכה הפרטית ב-2027. יצוא השירותים, התלוי בתעופה הבינלאומית, צפוי להתאושש בקצב איטי יותר.

המלחמה מכבידה: הגירעון יזנק ל-5.3% תוצר

הפרק המרכזי בדוח הנוגע לישראל מתמקד בצד הפיסקלי המורכב. הפעילות הצבאית המחודשת בשנת 2026 כרוכה בעלויות תקציביות גדולות, המעכבות את המאמצים להקטנת הגירעון והחוב.

כתוצאה מכך, ב-OECD צופים כי הגירעון הממשלתי יתרחב השנה לרמה של 5.3% תוצר. צמצום של הגירעון לרמה של 4.2% חזוי רק לשנת 2027, בהנחה שההוצאה הביטחונית תרד וגביית המסים תישאר חזקה, בין היתר הודות לצעדים שננקטו בתקציב 2025.

יחס החוב-תוצר של ישראל צפוי לזנק השנה ל-71%, וצפוי לרדת במקצת ל-70% ב-2027, זאת לעומת כ-60% בלבד בשנת 2022.

הארגון ממליץ לישראל לפעול לשיקום ה"כריות" הפיסקליות באמצעות צמצום ההוצאה הביטחונית כשתנאי הביטחון יאפשרו, תוך שימור מרחב להשקעות בחינוך ובתשתיות מקדמות צמיחה.

חוסן מוניטרי: האינפלציה יציבה, הריבית צפויה לרדת

במישור המוניטרי, הדוח מצביע על חוסנה של הכלכלה הישראלית. גם בשיא הזעזוע, האינפלציה נותרה יציבה ועמדה על 1.9% בחישוב שנתי באפריל 2026.

יציבות זו נובעת בין היתר מעצמאותה האנרגטית של ישראל, שכן מחירי החשמל המקומיים מבודדים במידה רבה מתנודות מחירי הגז הטבעי העולמיים הודות לחוזים ארוכי טווח.

ב-OECD מעריכים כי האינפלציה תמשיך ברמת היעד ותעמוד על 2.3% השנה ועל 2.1% ב-2027. הדוח משבח את הניהול המוניטרי היציב וחבילת המסים של 2025, אשר שמרו על יציבות פיננסית למרות שורת זעזועים.

חוסן זה בא לידי ביטוי בבורסה המקומית הנמצאת בשיא היסטורי, בשקל המתחזק, וברמות CDS (מדד פרמיית הסיכון) שחזרו לרמות של תחילת השנה לאחר עלייה זמנית.

בארגון צופים כי ככל שמגבלות ההיצע שוק העבודה ייחלשו, בנק ישראל יוכל להוריד את הריבית לרמה של 3.5% במהלך השנה הבאה.

סיכונים משמעותיים ואי-ודאות גיאופוליטית

הדוח מדגיש כי הסיכונים לתחזיות הם "סימטריים ומשמעותיים". בצד השלילי, חידוש לחימה בעצימות גבוהה עלול להחליש את הפעילות ולהעמיק את הגירעון, וקריסה גלובלית בשווי חברות AI מאיימת על ענף ההיי-טק הישראלי.

מנגד, בצד החיובי, מהלכי אינטגרציה אזורית והסכמי סחר עם מדינות באזור עשויים להביא לצמיחה חזקה באופן משמעותי. ה-OECD מבהיר כי הפער בין התרחישים נגזר בעיקר מהמצב הגיאופוליטי, המהווה את מוקד חוסר הוודאות.

השפעה עולמית: המלחמה חותכת את תחזית הצמיחה הגלובלית

הסכסוך במזרח התיכון מהווה את הכוח הדומיננטי המעצב את התחזית לכלכלה העולמית כולה. למרות ששנת 2026 נפתחה עם נתונים חזקים מהצפוי, הנסמכים על השקעות בבינה מלאכותית, המלחמה גרמה לשיבושים חמורים בשילוח דרך מצר הורמוז ולפגיעה בתשתיות אנרגיה, שהקפיצו את מחירי האנרגיה והדשנים.

עוד ב-

דירוג מניות הנפט והגז במאי: חודש שחור ליצחק תשובה ולסקטור כולו

לכתבה המלאה

כמו כן גם אספקת הנפט העולמית צנחה, ותפוקת מדינות המפרץ ירדה בחדות. על רקע זה, ה-OECD חתך את תחזית הצמיחה העולמית לשנת 2026 ל-2.8% בלבד, לעומת 3.4% בשנת 2025. הארגון בנה את הדוח סביב תרחישים שונים, כאשר בתרחיש של "שיבוש ממושך" בסכסוך, הצמיחה העולמית עלולה לצנוח לרמות המאפיינות מיתונים גלובליים גדולים.