השוק
ביטוח לאומי בדרך לקריסה: מ-2029 ייתכן שייפסקו התשלומים
משרד האוצר מצביע על שעון מתקתק: הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי הולך וגדל, ועד 2029 - שלוש שנים מעכשיו - הקרן עלולה להיגמר. מי אחראי למצב, מה הוביל לכאן, ומה זה אומר עבורכם?
בתכנית התקציב התלת שנתית שהוגשה השבוע לממשלה על ידי משרד האוצר מוקדש פרק שלם לנושא שנוגע לכל אזרח ישראלי: הביטוח הלאומי נמצא במסלול שבו, ללא שינוי מדיניות, הוא לא יוכל לשלם את הקצבאות שהוא מחויב לשלם בחוק - כבר בשנת 2029.
הביטוח הלאומי הוא בגדול מנגנון פשוט: גובים דמי ביטוח מהציבור, ומשלמים קצבאות - לנכים, לקשישים, לנפגעי תאונות עבודה ועוד. אבל בשנים האחרונות משהו בחישוב נשבר.
מאז 2024, ההוצאות של הביטוח הלאומי עולות על הכנסותיו - ומדובר בגירעון שגדל מדי שנה. ב-2025 הגירעון השוטף כבר הגיע ל-6.4 מיליארד שקל. כדי לממן אותו, הביטוח הלאומי נאלץ לפרוע את החיסכון שצבר לאורך השנים - קרן שמושקעת באג"ח ממשלתיות.
הבעיה: הקרן הזו מתרוקנת, ולפי הדוח האקטוארי הרשמי של הביטוח הלאומי עצמו, כבר ב-2029 היא לא תספיק לכסות את הגירעון השוטף. מהרגע הזה, לפחות על הנייר, לא יהיה כסף לשלם את כל הקצבאות.
מתוך דוח משרד האוצר.
האוצר מצביע ישירות על הסיבות למשבר. השינויים הדרמטיים ביותר קרו בשני ענפים: סיעוד ונכות.
בענף הסיעוד, לפני 2018, מספר הזכאים גדל בממוצע של 3.1% בשנה וההוצאה עלתה בכ-7.5% בשנה. אחרי שינויי מדיניות שנכנסו לתוקף באותה שנה, הקצב קפץ ל-10.9% בזכאים ו-16.4% בהוצאה. בענף הנכות המגמה דומה - קצב הגידול בהוצאה יותר מהכפיל את עצמו.
הדוגמה הקיצונית ביותר היא קצבת ילד נכה. מאז שינויי המדיניות בשנת 2022, ההוצאה על קצבה זו צומחת ב-30% בשנה בממוצע - לעומת 13% בעשור הקודם. מספר הזכאים גדל ב-19% בשנה.
מעבר לגדילה בהוצאות, יש עיוות בצד ההכנסות שהאוצר חושף. שכיר בשכר הממוצע - כ-13,566 שקל לחודש נכון ל-2026 - משלם כ-5,880 שקל בשנה לביטוח לאומי. מי שאינו עובד כלל משלם רק 1,716 שקל - פחות משליש. אברכים וסטודנטים הזכאים להנחה משלמים 576 שקל בשנה בלבד - פחות מ-10% ממה שמשלם שכיר בשכר ממוצע.
וכידוע: הזכאות לקצבאות לא תלויה בכמה שילמת. כולם זכאים לאותן קצבאות, ללא קשר לתרומתם למערכת. כך נוצר המנגנון בו חלק גדול מהאוכלוסיה מקבל יותר ממה שהוא תורם.
האוצר מציג שתי דרכים לצמצם את הגירעון, ושתיהן כואבות. הראשונה - קיצוץ בקצבאות, בייחוד בענפים שבהם חלו השינויים שהביאו לקפיצה מלכתחילה. השנייה - העלאת דמי הביטוח הלאומי עבור כלל העובדים. אלא שמסלול זה פירושו העמסת נטל נוסף על האוכלוסייה העובדת, עם סיכון ממשי לפגיעה בתעסוקה.
לצד אלה, האוצר קורא לתיקון מבני של מנגנון הגבייה - כך שמי שלא עובד ישלם דמי ביטוח שמשקפים יותר את חלקו האמיתי במערכת.
עוד ב-
אם אתם עובדים ומשלמים ביטוח לאומי - אתם ממנים מערכת שנמצאת בסכנה ממשית. אם אתם מסתמכים על קצבת נכות, סיעוד, ילד נכה או כל קצבה אחרת - שנת 2029 היא השנה שבה ייאלצו להתקבל החלטות קשות שישפיעו עליכם. ואם אתם עצמאים או שכירים - השאלה היא לא אם תידרשו לשלם יותר, אלא מתי וכמה.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(1):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
1.להפסיק את כלל הקצבאות למי שלא משרת ולפוליגמיהדרומי וצפוני 06/2026/04הגב לתגובה זו0 0תחסכו הרבה מאוד אם לא תשלמו דמי ביטוח לאומי למי שלא משרת צבא ושירות לאומי ארוך כמו חיילים מכל המגזרים. בנוסף, פוליגמיה? לא לשלם דמי ביטוח לאומי עבור לידות וילדים של אישה נוספת או יותר...סגור
