השוק

המשקיעים הזרים החליטו: אלו המניות שהם רוכשים בגדול בבורסה

משקיעים זרים הזרימו מאות מיליוני שקלים לבורסה בתל אביב בשבוע שעבר, ובראש רשימת הרכישות שלהם הופיעה דווקא מניה שרובכם מחזיקים אפילו בלי לדעת. מה הם רואים שם, ולמה חברת אנרגיה אחת קפצה לפסגה?

רוי שיינמן | 14/6/2026 12:55 עקבו אחרינו בגוגל

עליות בבורסת תל אביב (צילום shutterstock)

כשמשקיעים זרים מזרימים כסף למניה ישראלית מסוימת בהיקפים גדולים, שווה לעצור ולהבין למה. אלה לרוב גופים מוסדיים גדולים, קרנות וחברות ניהול נכסים שמנהלות מיליארדים ולא נכנסות לפוזיציה בלי עבודת מחקר. הדירוג השבועי של הרכישות נטו של תושבי החוץ בבורסה בתל אביב הוא לכן חלון הצצה למה שהכסף החכם הגלובלי חושב על ישראל.

לפני שצוללים, חשוב להבהיר מה המספרים האלה בכלל אומרים. "רכישות נטו" הן לא סך כל הקניות של הזרים במניה. הן ההפרש בין מה שהם קנו למה שהם מכרו באותה מניה.

אם זרים קנו ב-300 מיליון שקל ומכרו ב-150 מיליון, הרכישה הנטו היא 150 מיליון. ההיקפים הכוללים של המסחר גדולים בהרבה. המספר שמוצג הוא עודף הקנייה על המכירה, כלומר מדד לאופטימיות של הזרים במניה ספציפית.

המניה שזרים קנו בה הכי הרבה בנטו השבוע, עם 147.6 מיליון שקל, היא בנק לאומי. זה לא מקרי. הבנקים הישראליים חתמו שנה חזקה במיוחד עם רווחי שיא, והם נחשבים לאחת הדרכים הנקיות ביותר להיחשף לכלכלה הישראלית כולה.

כשזרים מאמינים בכיוון של המשק הישראלי, הם קונים בנקים. לאומי, כבנק הגדול בישראל, הוא לרוב היעד הראשון.

הסיפור המעניין באמת בדירוג הוא דווקא במקום השני: או.פי.סי אנרגיה, עם רכישות נטו של 126.5 מיליון שקל. זו קפיצה משמעותית עבור חברת אנרגיה, וכנראה שהיא קשורה ישירות לבשורה שהחברה פרסמה בשבוע שעבר.

או.פי.סי הודיעה שהיא לקראת סגירה פיננסית למימון הקמת תחנת כוח גדולה בסמוך לחדרה. מדובר במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת בנק לאומי, להקמת תחנה בהספק של 850 מגה-וואט בעלות של כמיליארד דולר.

וזה לא רק גודל הפרויקט שמסעיר את המשקיעים, אלא העיתוי: רשות החשמל פתחה מירוץ שבו ארבע התחנות שיסגרו פיננסית ראשונות יזכו ל"תשלומי זמינות" גבוהים במיוחד. מדובר בכסף שרשות החשמל מעבירה על כל שעה שבה התחנה זמינה לייצור, גם אם אינה מייצרת בפועל.

או.פי.סי היא השלישית שמגיעה לקו, ולכן היא נכנסת לרשימה הזו ומבטיחה לעצמה בסיס פיננסי יציב לשנים קדימה. זה בדיוק סוג הוודאות שמשקיעים זרים אוהבים: הכנסה צפויה, מגובת רגולציה, לטווח ארוך.

טאואר סמיקונדקטור נכנסת למקום השלישי עם 121.3 מיליון שקל, על רקע הגאות בכל מה שקשור לשבבים ולבינה מלאכותית. אנלייט אנרגיה במקום הרביעי עם 84.8 מיליון, מה שמחזק את התמונה של עניין זר גובר במגזר האנרגיה הישראלי, במיוחד אחרי שהחברה דיווחה על שיתוף פעולה עם חברת הנד"ן ישראל קנדה של ברק רוזן בתחום חוות השרתים.

טבע סוגרת את החמישייה עם 66.7 מיליון שקל, המשך להתאוששות ההדרגתית של ענקית התרופות.

הדירוג מצייר תמונה ברורה: הזרים מהמרים על שני מנועים מרכזיים בכלכלה הישראלית, הפיננסים והאנרגיה. עם זאת, חשוב לזכור שרכישות זרים הן אינדיקטור, לא הבטחה. הם יכולים לטעות, ויכולים לצאת באותה מהירות שבה נכנסו.