השוק
לא מי שחשבתם: זה מי שבאמת אחראי לעליית מחירי המזון
בזמן שהשקל מתחזק לרמה שלא נראתה מאז שנות ה-90 ומחירי המזון בעולם יורדים, הצרכן הישראלי דווקא משלם יותר על האוכל. אבל נתון אחד בדוח של הכנסת הופך את כל ההסבר על ראשו - ומצביע על אשם אחר לגמרי מזה שכולם חושבים
על פניו, זה היה אמור להיות אחד האירועים הטובים ביותר לכיס של הצרכן הישראלי. השקל נמצא בשיא של עשרות שנים: בחודש יוני שערו הממוצע מול הדולר עמד על 2.91 שקל, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 1993, ומול האירו הוא נסחר ב-3.33 שקל, נמוך מאז ימיו הראשונים של המטבע האירופי ב-1999.
בתוך כשנה וחצי בלבד התחזק השקל בכ-19.8% מול הדולר. במקביל, מחירי המזון בעולם בכלל ירדו: מדד סחורות המזון של ארגון המזון של האו"ם נמצא במגמת ירידה.
צירוף נדיר כזה אמור היה להיות מתורגם להוזלות ניכרות בסל הקניות. הרי חלק גדול מהמזון שאנחנו צורכים מיובא או מבוסס על חומרי גלם מיובאים, ושקל חזק יותר אמור להוזיל את היבוא. אלא שההוזלה פשוט לא הגיעה.
על פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת ודוח שהכינה הכלכלנית בת חן רוטנברג, בין ינואר 2025 למאי 2026 מדד מחירי המזון לצרכן בישראל לא ירד אלא עלה בכ-2.6% ומחירי הפירות והירקות אף זינקו בכ-8.1%.
בראייה ארוכת טווח התמונה חריפה אף יותר: בעוד מדד המזון העולמי ירד בכ-3.6% מאז 2022, מחירי המזון לצרכן בישראל טיפסו באותה תקופה בכ-18.8%. במילים אחרות, חלק נכבד מהתחזקות השקל ומירידת המחירים העולמית פשוט נעלם איפשהו בדרך אל הקופה.
עד כאן הטענה המוכרת, שבגינה נערך השבוע דיון בוועדת הכלכלה: היבואנים, ובמיוחד היבואנים הבלעדיים, גוזרים קופון ולא מגלגלים לצרכן את ירידת הדולר. אבל דווקא כאן הדוח מפתיע.
בחינה של הקשר בין משקל היבוא בכל ענף ובין קצב התייקרות המחירים מגלה מגמה הפוכה לאינטואיציה: ככל שמשקל היבוא בענף גבוה יותר, כך מדד המחירים לצרכן עלה בו בקצב מתון יותר.
המשמעות חשובה. הענפים שבהם הצרכן נפגע הכי הרבה הם דווקא המקומיים והפחות חשופים ליבוא ולתחרות חיצונית - בראשם הפירות והירקות, שעלו 8.1% וכמעט אינם מושפעים משער הדולר כלל.
לעומתם, במוצרים המיובאים המחירים אומנם לא ירדו כפי שהיינו מצפים, אך לפחות התייקרו לאט יותר. כלומר, השורש לבעיה הוא לא רק "תאוות הבצע" של היבואנים עליה מדברים רבות, אלא היעדר תחרות וריכוזיות בענפים שמוגנים מפני יבוא.
מה זה אומר על הכיס שלכם? קודם כל, אל תצפו שהתחזקות השקל לבדה תוזיל לכם את הסל. כל עוד הענפים המקומיים נשארים סגורים בפני תחרות, ירידת הדולר תישאר בעיקר כותרת.
עוד ב-
שנית, מי שמחפש לאן הלכו ההוזלות שמגיעות לו, צריך להסתכל פחות על מדף היבוא ויותר על מבנה השוק החקלאי והמקומי. ולבסוף, מבחינה מאקרו, שקל חזק אומנם מרסן את האינפלציה המיובאת ותומך בריבית נמוכה יותר של בנק ישראל - אבל כל עוד התמסורת למחירי המדף חלקית כל כך, התועלת שתחלחל אל הצרכן תישאר חלקית בהתאם.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
