השוק

בועת ה-AI מתפוצצת? מיקרוסופט ויתרה על עסקה של 3 מיליארד דולר

מיקרוסופט נטשה הסכם של 3 מיליארד דולר עם אורקל - מקרה נדיר של עסקה שבוטלה בעולם בו עסקאות ענק מדווחות על בסיס כמעט יומי. בזמן שההוצאות על תשתיות בינה מלאכותית מזנקות למאות מיליארדי דולרים, יותר ויותר אנליסטים שואלים: מתי המסיבה תיגמר?

רוי שיינמן | 18/6/2026 20:47 עקבו אחרינו בגוגל

בחודשים האחרונים המשקיעים התרגלו לכותרת שחוזרת על עצמה שוב ושוב: עוד ענקית טכנולוגיה חתמה על עוד עסקת ענק לבניית תשתיות בינה מלאכותית. עשרות מיליארדי דולרים כאן, מאה מיליארד שם, מרכזי נתונים חדשים, חוזי חשמל ארוכי טווח, הזמנות עצומות של שבבים.

זה נראה אינסופי, וזו בדיוק הסיבה שעסקה אחת שדווקא התפוצצה מושכת תשומת לב מיוחדת. לפי הדיווחים, מיקרוסופט נטשה מגעים מתקדמים להשכרת תשתיות מחשוב ענן בהיקף של כ-3 מיליארד דולר מיריבתה הוותיקה אורקל. אנחנו לא רגילים לשמוע על עסקאות שמתבטלות בתחום הזה, ולכן שווה לעצור ולשאול מה זה אומר.

הסיבה הרשמית לקריסה היא טכנית. לפי הדיווח של ביזנס אינסיידר, מיקרוסופט דרשה שכושר השרתים שתשכיר יעמוד בתקן אבטחה מחמיר בשם FedRAMP, המחייב כל תשתית שמאחסנת נתונים של ממשלת ארה"ב.

ארכיטקטורת הענן הציבורי של אורקל לא עמדה במדדים שנדרשו, וכשבכירי אורקל נרתעו מהיקף העבודה ההנדסית ומלוח הזמנים הצפוף שנדרשו לשדרוג, מיקרוסופט החליטה לסגת מהעסקה.

אורקל מצידה ניסתה למזער את הנזקים, מסרה שהפרטים לא מדויקים, והדגישה שהיא שומרת על שיתוף פעולה מעולה עם מיקרוסופט. בתגובה לדיווחים, מניית מיקרוסופט ירדה ב-2% ואורקל ירדה ב-2.3%.

אבל מאחורי התירוץ הטכני מסתתרת שאלה גדולה בהרבה. בזמן שספקיות הענן מתחרות לא רק על לקוחות אלא גם על התשתיות וכושר הייצור הדרושים להפעלת המוצרים שלהן עצמן, ההוצאות מטפסות לרמות שמתחילות להדאיג חלק מהמשקיעים.

מיקרוסופט לבדה צופה הוצאות הון חסרות תקדים של 190 מיליארד דולר בשנת הכספים 2026. וזו רק חברה אחת. ביחד עם אלפבית, אמזון ומטא, מדובר במאות מיליארדי דולרים שהחברות שמות על ברזלים, שבבים וחשמל - ההימור הגדול בהיסטוריה של ההייטק.

הטיעון של הספקנים בשוק די ברור: ההשקעות העצומות נשענות על הנחה שהביקוש לשירותי בינה מלאכותית ימשיך לצמוח בקצב מסחרר ויצדיק את ההוצאה. אבל בפועל, ההכנסות מהשירותים האלה עדיין רחוקות מלכסות את ההשקעה.

ככל שכל ענקית מנסה להקדים את המתחרות, נוצרת דינמיקה שבה אף אחת לא מעזה לעצור, מחשש להישאר מאחור. כך לרוב נוצרת בועה - כולם משקיעים יותר ויותר, לא כי המספרים בהכרח מצדיקים זאת, אלא כי כל האחרים עושים זאת.

החשש הוא שביום שבו השוק יגלה שהביקוש לא עומד בקצב, מאות מיליארדים של תשתיות עלולים להפוך לעודף יקר וחסר תועלת.

ואיך כל זה מתחבר לעסקה שקרסה? דווקא בכך שהיא חושפת את הלחץ והכאוס מתחת לפני השטח. העובדה שמיקרוסופט, שמשקיעה סכומים אסטרונומיים בתשתיות משלה, בכלל שקלה לשכור שרתים מיריבה ישירה, מלמדת שהביקוש עולה על ההיצע בהרבה.

אבל היא גם מראה שהענקיות לא מוכנות להתפשר על איכות ועל עמידה בתקנים גם כשהן נואשות לכושר ייצור. במילים אחרות, זה לא עולם של "עסקה בכל מחיר", אלא שוק שבו גם שחקנים גדולים יודעים מתי להאט. השאלה היא אם זה סימן לחשיבה בריאה מצד החברות או לסדק ראשון בבועה.

בכל הנוגע למיקרוסופט עצמה, המשקיעים כבר מצביעים ברגליים. המניה איבדה כ-18.6% מתחילת השנה. עבור החוסכים והמשקיעים הישראלים, שמחזיקים במיקרוסופט דרך מדדי המניות הגדולים בעולם, זו תזכורת חשובה.

עוד ב-

המכתב החריג של מנכ"ל מיקרוסופט: "זה מי שינצח במרוץ ה-AI"

לכתבה המלאה

הריצה אחרי הבינה המלאכותית הביאה עד כה תשואות טובות לתיקי המשקיעים, אבל ההוצאות העצומות על תשתיות הן הימור ענק. אם הביקוש יצדיק אותו, כולם ירוויחו. אם לא, ההפסד יתגלגל ישירות לתיקים. בינתיים, עסקה אחת שהתפוצצה מזכירה שגם בשיא האופוריה, יש חריגים.