השוק
המכתב החריג של מנכ"ל מיקרוסופט: "זה מי שינצח במרוץ ה-AI"
סאטיה נאדלה פרסם מסמך נדיר שבו הוא טוען שהקרב האמיתי בעידן ה-AI הוא לא על בחירת המודל - ChatGPT, קלוד או ג'מיני - אלא על משהו אחר לגמרי. הוא גם מזהיר מפני תרחיש שבו קומץ חברות "בולעות" את כל הערך במשק. מה כל זה אומר על תיק ההשקעות שלכם?
סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, לא נוהג לפרסם הרבה מחשבונותיו האישיים ברשתות החברתיות. דווקא משום כך המסמך החריג שהפיץ לאחרונה בחשבונו ברשת X משך תשומת לב כה רבה - לא מפני שהוא חושף מוצר חדש, אלא מפני שהוא מנסה להגדיר מחדש את חוקי המשחק של עידן הבינה המלאכותית.
והמסקנה שלו מפתיעה: המרוץ אחרי המודל ה"חכם ביותר" הוא לא מה שיקבע מי ינצח.
הטענה של נאדלה היא שמהפכת ה-AI שונה מכל מהפכה טכנולוגית קודמת. בעבר, מערכות דיגיטליות שימשו כדי לשפר את העבודה של בני אדם. הפעם, לראשונה, נוצרת "לולאה קוגניטיבית" שבה אנשים ומכונות לומדים זה מזה.
מכאן הוא גוזר שני סוגי הון שכל חברה תצטרך לבנות: "הון אנושי" - הידע, השיקול, הקשרים והאינטואיציה של העובדים, ו"הון טוקנים" - יכולת ה-AI שהחברה בונה ומחזיקה בבעלותה.
נאדלה טוען שההון האנושי לא נשחק כשהון הטוקנים גדל, אלא נעשה יקר יותר. בלי כיוון אנושי, הוא כותב, נשאר רק כוח מחשוב שרץ במעגלים.
ומכאן מגיע הרעיון המרכזי: "לולאת למידה". במקום סתם להתקין כלי AI שעונה על שאלות אבל שוכח הכל למחרת, מדובר במערכת שמשתפרת בכל פעם שמשתמשים בה.
דמיינו צוות מכירות שבו ה-AI מנסח הצעות מחיר. בהתחלה הנציגים מתקנים כמעט כל הצעה, כי המערכת לא מכירה את מודל התמחור ואת הלקוחות. אבל אם כל תיקון נאסף ומוזן בחזרה, אחרי מאות הצעות המערכת לומדת את ההיגיון העסקי הספציפי של החברה. נאדלה מכנה זאת "מכונה לטיפוס על הר": נכס שלומד ומשתפר, וקשה מאוד לחקות אותו.
לצד החזון, יש גם אזהרה גדולה. נאדלה מזהיר מפני עתיד שבו קומץ מודלים "בולעים" את כל מה שהם רואים, ומרכזים אצלם את כל הערך הכלכלי בזמן שתעשיות שלמות מגלות שהידע שלהן הפך לסחורה זולה.
הוא משווה זאת לגל הגלובליזציה הראשון, שבו כלכלות תעשייתיות שלמות רוקנו מתוכן באמצעות מיקור חוץ - המספרים נראו תקינים, אבל הנזק היה מתחת לפני השטח. לדבריו, "הכלכלה הפוליטית פשוט לא תסבול" עולם כזה.
חשוב לזכור שנאדלה הוא לא שחקן ניטרלי. מיקרוסופט מרוויחה אם חברות יבנו את אותן "לולאות למידה" על תשתית הענן שלה, ישמרו שם את הנתונים שלהן וישקיעו מאמץ שהופך את המעבר למתחרה ליקר.
הוא גם מסיט בנוחות את הדיון משאלת "מי בעל המודל הטוב ביותר" - תחום שבו מיקרוסופט תלויה בשותפים כמו OpenAI - לשאלת "מי בנה את המערכת החכמה ביותר", שם היא מוכרת את התשתית.
ולא כולם מסכימים: OpenAI מהמרת על מודל בסיס כל כך טוב שלא תזדקקו ללולאות מסובכות, ואילו אנתרופיק (המפתחת את קלוד) שמה דגש על שליטה, ממשל וביטחון על פני אימון מחדש של המודלים.
ויש גם בעיות ב"תורה" של נאדלה. בניית לולאת למידה אמיתית דורשת תשתית, נתונים ומשמעת מתמדת. לא פעם, חברות ממהרות לאמן מודל ושוכרות מחשבים יקרים, ואז מגלות שניסוח טוב יותר של הבקשה היה פותר את הבעיה בכמה שעות. רגולציה עתידית עלולה דווקא להיטיב עם המעבדות הגדולות על חשבון חברות בינוניות.
עוד ב-
הוויכוח שנאדלה פתח - האם הערך של ה-AI יתרכז אצל קומץ ענקיות, או יזרום באופן רחב לכלל המשק - הוא בדיוק הוויכוח שיקבע אם השווי הנוכחי של מניות הטכנולוגיה מוצדק. נאדלה מנסה לשרטט עתיד שבו כולם מרוויחים. אבל כדאי לזכור שזה גם עתיד שנוח מאוד למיקרוסופט.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
