ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ מיכל וולדיגר קיימה דיון בנושא השפעות המלחמה על תעסוקת משרתי המילואים וההשלכות ארוכות הטווח עליהם ועל הכלכלה הישראלית. בבקשה לקיום הדיון כתבו חברי הכנסת היוזמים כי על פי נתוני הביטוח הלאומי כ-23% ממשרתי המילואים לא עובדים, לא כשכירים ולא כעצמאיים, כ-78% מתוכם בגילאי 20-30.

עוד נכתב שמחקרים מראים כי צעירים בגילאים אלה שאינם משתלבים בשוק העבודה בשלב זה של החיים נוטים לסבול מקשיי השתלבות תעסוקתיים בעתיד, בהם אבטלה גבוהה, שכר נמוך ועוד ואף מפגיעות נפשיות. כמו כן מזהירים היוזמים מפני פגיעות מאקרו-כלכליות ארוכות טווח למשק הישראלי. 

חה"כ ולדימיר בליאק שיזם את הדיון אמר: "מחצית ממשרתי המילואים ביצעו מעל 150 ימים, 20% עשו מעל 300 ימים. אלו אנשים בגיל העבודה המחזיקים את המשק בשגרה ובחירום. 41% דווחו שפוטרו או אולצו לעזוב את מקום העבודה, 14% מנשות המשרתים שהן שכירות פוטרו או יצאו לחל"ת.

הנתונים האלה הולכים ללוות אותנו עוד שנים קדימה, חייבים לפעול בנושא ולדבר גם על הפיל שבחדר - כל עוד המשרתים יעשו כל כך הרבה ימי מילואים בשנה אי אפשר יהיה לעבור את האירוע הזה בלי פגיעה בכל תחום. אם לא נפתור את זה - שום דבר לא יעזור". 

ח"כ אלון שוסטר, מיוזמי הדיון: "מדובר במעטים שנושאים בנטל עבור כולנו וחשוב שנבין את זה, נתגייס בעוצמה ובלכידות עבורם כדי נמנע כל פגיעה בהם, בפרנסתם או במשפחותיהם, קל וחומר לאחר האסון שפקד אותנו ב-7 באוקטובר וכל מה שהגיע אחריו". 

ח"כ שרון ניר, מיוזמי הדיון, הדגיש בפני הנוכחים כי "משרתי המילואים הם אותו ציבור יצרני שעובד, משרת ותורם ונוצר כאן עומס גדול על ציבור אחד. מסירות הנפש של אותם משרתי מילואים היא לא מובנית מאליה ולאורך זמן זה לא יחזיק כי כשהם משרתים הם לא יכולים לעבוד, ללמוד לטפל במשפחות שלהם והמשפחות קורסות. יש פה אירוע שצריך לטפל בו ולא נוכל להתחמק מזה".

אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים: "האמת צריכה להיאמר- כל עוד משרתי המילואים נקראים לכמות כזאת גבוהה של ימי מילואים- מעסיקים יתלבטו אם בכלל להעסיק אותם ועד היום המדינה לא הכינה תכנית מסודרת שתתמודד עם זה ותתמרץ את המעסיקים כן להעסיק ולשמר את העובדים האלה. כנ"ל לגבי ביטול פרויקטים לעצמאיים. אין על זה פיצוי ויש אנשים שסגרו את העסק שלהם".

שירלי, קצינה במילואים ומתמחה במשרד עורכי דין: "קצינה מקבילה אליי לא הגיעה לקו הקודם אחרי שהתחילה עבודה חדשה לאחר ששום מקום לא קיבל אותה, היא בחרה לא להגיד שהיא משרתת במילואים. זו מציאות שאנחנו לא יכולים לחיות בה. במקום משהו שאומרים בגאווה זה הפך להיות משהו שחוששים להעלות אותו".

עו"ד בר שוהם מפורום נשות המילואימניקים ציינה כי יש לעגן את הזכויות וההגנות של משרתי המילואים ובני זוגם בחקיקה קבועה וקראה גם היא לגיבוש תכנית לתמרוץ מעסיקים להעסקת המשרתים. כמו כן ביקשה עו"ד שוהם להרחיב את התמיכה בבני זוג של פצועים במהלך תקופת השיקום.

נציגי משרד העבודה ושירות התעסוקה הציגו בוועדה תכניות ופעולות שנעשות למען שילוב מחדש של משרתי המילואים בשוק העבודה.  אופיר פינטו משירות התעסוקה אמר: "זו השנה השנייה שאנחנו מייצרים תוכניות למשרתי המילואים. הקמנו אתר ייעודי למחפשי עבודה ובשנה שעברה טיפלנו ב-25 אלף איש בהשקעה של כ-10 מיליון שקלים. כיום, אנחנו עומדים על 40% השמה וזה עדיין לא מספק אותנו. השנה הרחבנו את מעגל הזכאים גם לנשות המילואים ועשינו התאמות בתוכנית שכוללת גם ליווי פסיכולוגי. המטרה היא להרחיב את סל המענים ולסייע לאנשי המילואים להשתלב בשוק העבודה".

נציג משרד האוצר ציין כי הפגיעה הכלכלית הנובעת משירות המילואים הממושך מוערכת בכ-50 אלף שקלים לכל חייל והעלות המצטברת למשק בשנים 2023-2026 צפויה לעמוד על כ-150 מיליארד שקלים.

עוד ב-

ביטוח לאומי בבשורה לישראלים: הקצבה תיכנס לחשבונות בעוד 5 ימים

לכתבה המלאה

יו"ר הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר סגרה את הדיון בקריאה להוריד את הנטל הכבד שנושאים משרתי המילואים כיום, במקביל למעטפת תומכת לא רק במהלך השירות אלא גם אחריו. בנוסף, ביקשה יו"ר הועדה מהמשרדים להעביר את הנדרש מהם במהלך הדיון.