השבוע האחרון חידד עוד יותר את הדילמה שבה נמצא הנשיא טראמפ. מצד אחד, הממשל האמריקאי ממשיך לשדר שהמלחמה הזו אמורה להסתיים בתוך שבועות ולא להיגרר לחודשים (בין שבועיים לארבעה שבועות לפי ההתבטאות האחרונה של רוביו) ושאת היעדים המרכזיים אפשר להשיג גם בלי כניסה קרקעית רחבה. מצד שני, עצם העובדה שנדרש תגבור של כוח צבאי נוסף, מלמד שיעדי המלחמה עדיין לא הושגו במלואם והיציאה מן המערכה רחוקה מלהיות פשוטה.

איראן אמנם ספגה מכות קשות, אולם האחיזה שלה במצר הורמוז מעניקה לה כוח מיקוח לא מבוטל. מצר הורמוז הוא אחד משסתומי הלחץ המרכזיים של הכלכלה העולמית, וכאשר הוא נסגר או נפגע, הזעזוע מורגש לא רק בשוק האנרגיה, אלא בתחומים רבים.

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות מתאר את מצב השוק בעקבות המצב הגיאופוליטי המורכב, ומסביר על אחד התחומים שעלול להיות מושפע באופן משמעותי מהסגירה של המצר  -ענף החקלאות. כשליש מהדשנים בעולם עוברים דרך מצר הורמוז. הסגירה של המצר הביאה לכך שמחיריהם האמירו מאז תחילת המלחמה בכ 50%.

לפי אזולאי, מנכ"ל חברת יארא (YARA INTERNATIONAL) שהיא אחת מהחברות הגדולות בעולם לייצור דשנים צופה שעליית המחירים החדה עלולה להשפיע על עונת השתילה בארה"ב שמתחילה באפריל ונמשכת כשלושה שבועות. כל יום שעובר ללא זמינות של דשנים במחיר סביר, מצמצם את חלון ההזדמנויות עבור גידולי התירס למשל, מה שכמובן יקטין את היקף הקציר באוקטובר.

מנהל ההשקעות הראשי מסביר איך הסגירה של מצר הורמוז תשפיע גם על ענף התרופות. קרוב ל 90% מהמתנול אשר משמש לייצור תרופות אנטיביוטיות, פאראצטמול ואיבופרופן עובר במצר הורמוז. נכון לעכשיו, המלאי שמשמש לייצור של התרופות האלו בארה"ב יספיק עד לסוף מאי. ישנם עוד מספר רב של תחומים אשר מושפעים מהסגר על מצר הורמוז. זו בעיה שחייבת להיפתר בהקדם, במה שהופך אותה לסוגיה מורכבת שכלל לא בטוח שהפתרון שלה הוא צבאי וממחישה את מגבלות הכוח של ארה"ב.

מצד אחד, טראמפ לא יכול להרשות לעצמו, לארה"ב ולעולם החופשי לסיים את המערכה הזו כאשר בידי אירן נותר מנוף לחץ כל כך משמעותי. ההשלכות של ויתור לאירן משתרעות למרחק רב הרבה יותר מאשר רק למזרח התיכון. זהו קרב נוסף במאבק על ההגמוניה הגלובלית.

בסופו של דבר, זו אינה רק מלחמה על איראן או על חופש השיט במפרץ, אלא מבחן רחב יותר למעמדה של ארה"ב במאבק על ההגמוניה העולמית. בעולם שבו סין, רוסיה וצפון קוריאה בוחנות היטב את גבולות הכוח האמריקאי, תוצאה שתיתפס כחלקית או מהוססת עלולה לשחוק את ההרתעה של וושינגטון הרבה מעבר למזרח התיכון. מנגד, הסוגיה הזו מעלה את הפער שבין צורך פוליטי לבין צורך אסטרטגי.

נזכיר שהאג'נדה של טראמפ בקמפין הבחירות האחרון שלו כללה אמירה כמו "אני עושה שלום ולא מלחמה" ובהיבט הכלכלי הוא הדגיש את הצורך בהקטנת עלויות המחייה לאמריקאי הממוצע. המציאות כעת היא שהמלחמה במפרץ יוצרת מצב הפוך לחלוטין מזו שהוצגה במסע הבחירות. לכן ככל שחולף הזמן, כך הלחץ על טראמפ לסיים את המערכה יילך ויגבר כאשר מולו ניצב משטר פאנטי דתי שמוכן להקריב כל דבר כדי לשמור על השלטון. מבחינתו אפשר להפוך את טהרן למה שנהייתה עזה. דילמה לא פשוטה בכלל. 

כמשקיעים, אין דבר שאנחנו שונאים יותר מאשר אי וודאות, שלא לדבר על כזו שנובעת מאירועים אשר משנים סדרי עולם. לכן, ההסתכלות על המצב והשפעתו על שוק ההון צריכה להיעשות מתוך בחינה של הפרספקטיבה הרחבה של המלחמה ולא על האירועים אשר מתרחשים בטווח הקצר. בדברי הימים לא יזכר כמה שבועות נמשכה המלחמה הזו, אלא אם זה היה הרגע שבו ארה״ב הוכיחה שהסדר העולמי הישן עדיין נשען על עוצמתה או זה שבו העולם הבין שההגמוניה שלה כבר החלה להיסדק. ההיסטוריה המודרנית מלמדת שבאירועים האלו ידם של הכוחות הליברליים – דמוקרטיים נותרה על העליונה. מאחר ואנחנו מאמינים שכך יקרה גם עכשיו, ההמלצה הברורה שלנו היא להתעלם מהתנודתיות ולהתמקד בנתוני היסוד (fundamentals) שאליהם אנחנו מתייחסים בפיסקה הבאה.

עד שיושג הסכם, הלחץ בשווקים גובר. בעוד שהירידות בשוק המניות תופסות את מירב הכותרות, הרי שהדרמה האמיתית נמצאת בשוקי האג"ח. כפי שניתן לראות בגרף שמצורף למטה, מתחילת המלחמה נרשמה עליית תשואות חדה בכל שוקי האג"ח בעולם. בעוד שדווקא בישראל עליית התשואות באג"ח לעשר שנים היא קטנה יחסית (0.2%), הרי שבארה"ב הן עלו בכחצי אחוז ובבריטניה התשואה האמירה ל 5%, עלייה של כ 0.7%. זאת אומרת שהמחזיקים באגרת הבריטית לעשר שנים ספגו הפסד של כ 7% מתחילת החודש. 

במובן מסוים, הסיטואציה הנוכחית היא אנלוגית לזו שהיתה בתקופת הקורונה. גם אז נוצר לחץ בשרשראות האספקה שגרם לעליית האינפלציה למשך כשנתיים עד שהריבית החלה לעלות בתגובה לכך. אם עד לפני המלחמה השווקים עוד הניחו שהריבית בארה"ב תמשיך לרדת, הרי כעת ברור שלא רק שהיא לא תרד, אלא עולה ההסתברות לכך שהיא תעלה.

לא נסיים את הדיון מבלי לדבר קצת על שוק המניות. לפי אזולאי, ההתייחסות למניות צריכה לכלול שני מרכיבים עיקריים, פרופורציות ומיקוד. ראשית, פרופורציות. בין 2023 ל 2025 הניב מדד S&P 500 תשואה מצטברת של 78%. מתחילת השנה הוא ירד בקרוב ל 7%. במילים אחרות, השוק נמצא עדיין בשלב של תיקון. תיקון שהיה מתבקש עוד לפני המלחמה.

ההיבט השני הוא המיקוד. המלחמה מייצרת מציאות חדשה אשר עתידה להשפיע על שלל גורמים. למשל, אנרגיה. עליית מחיר הנפט לצד המגבלות בשינוע שלו, יעלו עוד יותר את הצורך בשימוש ופיתוח של תחליפי אנרגיה שונים לנפט בהשוואה למה שנדרש היה לפני המלחמה. נזכיר את העלייה החדה בביקוש לאנרגיה שהחלה עם פרוץ הבינה המלאכותית לחיינו. כעת ברור, שהצורך באנרגיה זמינה שמגיעה ממקור אמין הוא חיוני יותר מכל משאב אחר. לפיכך, אנחנו מעריכים שהפיתוח של כל סוגי האנרגיה החליפית יואץ. ס

סקטור נוסף שלהערכת בית ההשקעות מניותיו ייהנו מעלייה בביקושים הוא התשתיות. עוד לפני המלחמה העריכו שענף התשתיות העולמי (והישראלי) ייהנה מהקצאת משאבים מוגברת. ההנחה שלנו היא שביום שאחרי המלחמה, ההשקעה הגלובלית בתשתיות צפויה להאיץ לא רק בגלל הצורך לתקן נזקים, אלא משום שהמלחמה חושפת מחדש עד כמה הכלכלה העולמית נשענת על מערכות שבירות. השיבושים בים האדום והסיכון סביב הורמוז חידדו את הצורך להשקיע בנמלים, אחסון, לוגיסטיקה ונתיבי גיבוי.

בנוסף, הזינוק בביקוש לחשמל עלה בחדות בעיקר בגלל דאטה סנטרים וחשמול המשק שיצריכו להעלות את ההשקעה השנתית ברשתות חשמל בכ- 50% עד 2030.  במקביל, ממשלות צפויות להאיץ מדיניות תעשייתית ולוקליזציה (Re- shoring) של שרשראות אספקה, כך שהתשתיות של העשור הקרוב ייבנו סביב חוסן, עצמאות אנרגטית וביטחון.

עוד ב-

זינוק של 30% בהכנסות: מנכ"ל חברת התחבורה מסתער על המניה

לכתבה המלאה

לא שכחנו כמובן את התעשיות הביטחוניות שקיבלו בשבוע שעבר בוסט נוסף כאשר טראמפ חבט מילולית בחברות נאט"ו נוכח חוסר הנכונות שלהן לקחת חלק פעיל במלחמה במפרץ הפרסי. טראמפ רמז שביום שאחרי, ארה"ב תעזוב את נאט"ו. התממשות של התרחיש הזה שנראה כרגע הגיוני בהחלט ייאלץ את מדינות אירופה להגביר עוד יותר את ההצטיידות הביטחונית שלהן לאחר שהמשענת הכי משמעותית של הארגון תעזוב אותו. לפעמים השוק עולה ולעיתים הוא יורד, אבל יש דבר אחד שאותו צריך לזכור: There is always a bull market somewhere. הוא קיים, האתגר הוא למצוא אותו.