השוק
בנק ישראל מטיל פצצה: "צפויות עוד 2 הורדות ריבית"
חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה את התחזית המעודכנת שלה, והיא כוללת בשורות טובות למשק: אינפלציה שיורדת ל-1.8%, צמיחה מהירה, ועוד שתי הורדות ריבית באופק. מה הנתונים המרכזיים, ואיך הם השתנו מהתחזית הקודמת?
לצד כל החלטת ריבית שנייה, מפרסמת חטיבת המחקר של בנק ישראל תחזית מקרו-כלכלית מעודכנת - מסמך שמרכז את הערכות הבנק לגבי הצמיחה, האינפלציה, הריבית, הגירעון ושאר משתני המקרו המרכזיים לשנתיים הקרובות.
התחזית מבוססת על מודלים כלכליים מתקדמים ועל הערכות מקצועיות, והיא אחד הכלים החשובים ביותר להבנת הכיוון שאליו בנק ישראל צופה שהמשק הולך. הפעם, התחזית פורסמה יחד עם החלטת הריבית של יולי - שהייתה הורדה של כ-0.25% בריבית ל-3.5% - וגם היא נושאת בשורות בעיקר חיוביות.
נתחיל בנתון שהכי מעניין את המשקיעים ואת נוטלי המשכנתאות. חטיבת המחקר צופה שריבית בנק ישראל תעמוד בממוצע על 3% ברבעון השני של 2027. המשמעות: מעבר להורדה שכבר בוצעה, התחזית מגלמת עוד שתי הפחתות ריבית במהלך השנה הקרובה.
בבנק מדגישים שתוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות הכלכלית, השווקים הפיננסיים, הזירה הגיאופוליטית והמדיניות הפיסקלית - כלומר, לא מדובר בהתחייבות אלא בהערכה שתלויה בנתונים.
שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (עד הרבעון השני של 2027) צפוי לעמוד על 1.8% - מעט מתחת למרכז היעד של בנק ישראל. גם האינפלציה במהלך 2026 כולה צפויה להסתכם ב-1.8%, ירידה משמעותית לעומת התחזית הקודמת ממרץ, שעמדה על 2.2%.
מה הוביל לירידה? שילוב של גורמים חיוביים: סיום מבצע "שאגת הארי" הביא לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל והתחזקות השקל, וההסכם בין ארה"ב לאיראן ופתיחת מיצרי הורמוז הובילו לצניחה חדה במחירי הנפט - מעבר להערכות של מרץ. שלושת הכוחות האלה - שקל חזק, נפט זול ופרמיית סיכון יורדת - מושכים את האינפלציה כלפי מטה.
התוצר צפוי לצמוח ב-4% בשנת 2026 וב-5.5% בשנת 2027. הנתון ל-2026 עודכן מעט כלפי מעלה לעומת התחזית הקודמת (3.8% בתחזית הקודמת), בעיקר בזכות נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון שהיו טובים מהצפוי. הנתון ל-2027 נותר ללא שינוי (5.5%).
מאחורי הצמיחה עומד תהליך של התכנסות הדרגתית לעבר המגמה, בעזרת שחרור אנשי מילואים וחזרתם לתעסוקה, לצד עלייה במספר העובדים הזרים. עם זאת, בבנק מסייגים: גם בסוף 2027, התוצר צפוי להישאר מתחת לקו המגמה - בגלל היצע עובדים שעדיין נמוך מרמת טרום-המלחמה, היקף מילואים גבוה ומאזן הגירה שלילי.
הצריכה הפרטית צפויה לצמוח בכ-3% ב-2026 (ללא שינוי מהתחזית של מרץ) ולהאיץ ל-6.5% ב-2027 (ירידה קלה מ-7% בתחזית של מרץ). ההשקעה בנכסים קבועים צפויה לעלות 8% ב-2026 (עדכון כלפי מעלה מ-6.5%), אך ב-2027 עודכנה בחדות כלפי מטה ל-6% (מ-14.5%) - מה שמשקף פריסה הדרגתית יותר של התאוששות ההשקעות.
היצוא (ללא יהלומים והזנק) צפוי לצמוח 8% ב-2026 (עדכון מעלה מ-5.5%). שיעור האבטלה הרחבה צפוי לעמוד על 4.6% בממוצע ב-2026 - מושפע מאוד מחודשי הלחימה - אך להתייצב על 3% מהמחצית השנייה של השנה.
בצד הפיסקלי: הגירעון בתקציב המדינה צפוי לעמוד על 4.9% תוצר ב-2026 ו-4.2% ב-2027. הגירעון ל-2026 עודכן כלפי מטה (כלומר שיפור) לעומת התחזית הקודמת, בעיקר בזכות גביית מסים גבוהה מהצפוי במחצית הראשונה. יחס החוב לתוצר צפוי להתייצב על כ-69% - ירידה של כ-1.5 נקודות אחוז לעומת התחזית הקודמת.
חשוב להבין על מה נשענת התחזית. היא גובשה תחת שלוש הנחות עבודה מרכזיות: שעצימות הלחימה בלבנון פוחתת ומקלה על מגבלות ההיצע, שלא יתקיים סבב לחימה נוסף מול איראן באופק התחזית ושמחירי האנרגיה יישארו נמוכים כפי שהם כעת. אם ההנחות האלה ישתנו - התמונה כולה תשתנה.
בבנק ישראל מפרטים את הסיכונים. הסיכון הגדול ביותר הוא גיאופוליטי: התלקחות מחודשת מול איראן או בחזיתות אחרות, וצורך ממושך בגיוס מילואים, עלולים להחריף את מגבלות ההיצע, להעלות את הוצאות הביטחון ואת פרמיית הסיכון, וליצור לחצים אינפלציוניים שידרשו ריבית גבוהה יותר.
מנגד, התפתחות חיובית שתוריד עוד את פרמיית הסיכון ותחזק את השקל עשויה לתמוך בהתאוששות מהירה יותר ובהורדות ריבית מהירות יותר.
סיכון נוסף הוא תקציבי: מערכת הביטחון דורשת הגדלה משמעותית של התקציב שלה. אם התקציב יוגדל ב-2026 בכ-25 מיליארד שקל נוספים (ל-183 מיליארד), הגירעון והחוב יגדלו והאינפלציה תעלה ב-0.2%-0.5%. לכך מתווספת אי ודאות לגבי המדיניות הפיסקלית של הממשלה הבאה שתקום אחרי הבחירות.
התחזית מציירת תמונה חיובית יחסית לחוסך ולצרכן הישראלי: אינפלציה נמוכה במרכז היעד, צמיחה מהירה, וריבית שממשיכה לרדת. עבור נוטלי המשכנתאות, המשמעות ברורה - עוד שתי הורדות ריבית באופק פירושן הקלה נוספת בהחזר החודשי. עבור חוסכים בפיקדונות, זו בשורה פחות טובה. ולשוק ההון, סביבת ריבית יורדת עם אינפלציה מרוסנת היא בדרך כלל רוח גבית - במיוחד לסקטורים הרגישים לריבית כמו הנדל"ן.
אבל השורה התחתונה החשובה ביותר טמונה בהנחות: כל התחזית הוורודה הזו נשענת על כך שהזירה הגיאופוליטית תישאר רגועה יחסית, שלא יהיה סבב נוסף מול איראן, ושמחירי הנפט יישארו נמוכים.
עוד ב-
אלה בדיוק המשתנים שהוכיחו בחודשים האחרונים כמה מהר הם יכולים להשתנות. התחזית היא נקודת ייחוס מצוינת - אבל כמו תמיד בתקופה הזו, המציאות הגיאופוליטית היא שתכתיב אם היא תתממש.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
