השוק

ובמקום הראשון: ישראל - המדד הכלכלי בו אנחנו מובילים בעולם

דוח העושר של UBS לסוף 2025 מציב את ישראל במקום הראשון בעולם באחד המדדים המעניינים - לפני ארה"ב, שווייץ וטאיוואן. מה עומד מאחורי הנתון ומה זה אומר על החסכונות שלכם?
הייטק בישראל (צילום shutterstock)
כשמדברים על עושר, רובנו מדמיינים דירות, קרקעות או רכוש מוחשי. אבל העושר של משק בית מורכב משני סוגים שונים לגמרי של נכסים: הפיזיים - בעיקר נדל"ן - והפיננסיים, כלומר מניות, אג"ח, פיקדונות, קרנות וכל מה שמנוהל בשוק ההון.
היחס בין השניים הוא לא רק נתון טכני. הוא חושף עד כמה כלכלת המדינה מסתמכת על שוק ההון, כמה מהעושר של אזרחיה חשוף לתנודות השווקים, ואיזו תרבות חיסכון מאפיינת אותה.
דוח העושר של בנק ההשקעות UBS לסוף 2025 כולל טבלה שמדרגת מדינות בדיוק לפי הפרמטר הזה - שיעור הנכסים הפיננסיים מתוך סך נכסי משקי הבית. ובעוד שבטבלאות העושר המוחלט ישראל נמצאת אי שם באמצע הדירוג העולמי, בטבלה הזו היא מזנקת למקום שאולי יפתיע רבים, והוא גם מספר סיפור על אופי החיסכון הישראלי, על מערכת הפנסיה שלנו ועל החשיפה של כולנו לשוק ההון - גם של מי שמעולם לא קנה מניה בחייו.
ישראל ניצבת בראש הטבלה עם שיעור נכסים פיננסיים של 82.1% מסך נכסי משקי הבית - גבוה מטאיוואן (80.8%), מדרום אפריקה (79.5%) ואפילו מארה"ב (78.9%). המשמעות היא שרוב מוחלט של העושר הישראלי לא "כלוא" בנדל"ן או בנכסים פיזיים, אלא מוחזק בכלים פיננסיים המנוהלים בשוק ההון.
מפתה לפרש את הנתון כעדות לתרבות השקעות תוססת, ויש בכך אמת חלקית: הריבית הנמוכה של השנים האחרונות והכניסה ההמונית של הציבור הישראלי לשוק ההון אכן הגדילו את החשיפה למניות.
אבל הגורם המרכזי שמנפח את השיעור הישראלי הוא מבני ומחייב: החיסכון הפנסיוני. כל שכיר בישראל מפריש אחוזים משמעותיים משכרו לקרן פנסיה, ומעסיקיו מוסיפים עליהם, וכל אלה מנוהלים בשוק ההון.
נוסף על כך קיימים קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, שהפכו לכלי חיסכון פופולארי במיוחד. כל אלה נספרים כנכסים פיננסיים, ולכן חלק ניכר מה-82.1% הוא לא בהכרח החלטה יומיומית של כל אזרח, אלא תוצאה של מערכת חיסכון חובה רחבה.
לנתון הזה יש חשיבות גדולה: כסף המושקע בשוק ההון נהנה לאורך זמן מתשואות עדיפות על מזומן, מנזילות גבוהה ומפיזור. אבל יש גם צד שני. חשיפה גבוהה לנכסים פיננסיים משמעה חשיפה גדולה יותר לתנודתיות.
כשוול סטריט או הבורסה בתל אביב יורדות, זה מורגש ישירות בחיסכון של הציבור הישראלי - גם של מי שמעולם לא קנה מניה בעצמו. זו תזכורת שגם מי שלא משקיע פעיל הוא בפועל בעל עניין בשוק ההון דרך הפנסיה שלו והחסכונות האחרים שלו.
מעניין לראות מי עוד מוביל. אחרי ישראל וטאיוואן, בעשירייה הראשונה נמצאות מדינות עם שווקים פיננסיים מפותחים כמו ארה"ב, קנדה ושווייץ (65.3%), אך גם כלכלות מתפתחות כמו דרום אפריקה, קטאר וברזיל (73.3%).
המכנה המשותף לרבות מהן הוא מערכת פנסיה מבוססת שוק הון או תרבות חיסכון ומסחר פעילה. לעומת זאת, במדינות שבהן הפנסיה מנוהלת בעיקר על ידי המדינה, או שבהן הנדל"ן תופס נתח עצום מהעושר, השיעור נמוך בהרבה.
המקום הראשון של ישראל הוא רק סיבה לגאווה. הוא אומר שהעתיד הכלכלי של רובנו קשור בצורה אדוקה לשוק ההון, בין אם בחרנו בכך ובין אם לא. לכן כדאי להכיר את מסלולי ההשקעה בפנסיה ובגמל, לבדוק אם רמת הסיכון מתאימה לגיל ולצרכים, ולזכור שהבחירה הזו משפיעה ישירות על הסכום שיחכה לכם בסוף הדרך.
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    זה בושה ולא גאווה
    1 07/2026/21
    הגב לתגובה זו
    0 0
    כפו עלינו פנסיה חובה שנפלה חזק בקורונה ובמלחמות, לא הרווחנו דבר עם בתקופות יחסית שקטות - גרושים בלבד. זה לא סיבה לגאווה, זה רק אומר שהציבור נכנע לאחרים השולטים לו בכסף כרצונם, ולא באמת עושה רווח של ממש והצלחה
    סגור
  • 1.
    נקודת מבט
    דינגו 07/2026/21
    הגב לתגובה זו
    0 0
    נקודה למחשבה, מחירי הנדלן בישראל בכלל ובמרכז בפרט כל כך לא מדברים עם השכר שאנשים אולי בהעדר מוצא אחר פשוט משאירים אותו אצלם וכדי שהוא לא יאבד מערכו משקיעים אותו בכל מיני אפיקים כולל אפיקים מניתיים
    סגור