השוק

אחרי שהבעלים משכו 100 מיליון שקל: הכסף בדרך חזרה למשקיעים?

אחת הדרמות הגדולות בבורסה ממשיכה להתקדם בכיוון חיובי: תוך שבועות ספורים נחתמו הסכמים למכירת חמישה מחנות קיץ של סימד, חלקם במחיר גבוה מהשווי בספרים וחלקם נמוך ממנו. המחנה הגדול לבדו נמכר ב-68 מיליון דולר, אך במחיר נמוך משמעותית מהשווי במאזן. איפה עומד תהליך המימוש, ומה זה אומר למחזיקי האג"ח הישראלים?

הבורסה לניירות ערך ירידות (צילום shutterstock)
הליך מכירת נכסיה של סימד הולדינגס - שעלתה לכותרות אחרי שבעליה משכו כ-100 מיליון שקל מהחברה ולא החזירו - עובר להילוך גבוה. אחרי מכירת המחנה הראשון בתחילת החודש, נחתמו בימים האחרונים הסכמים למכירת ארבעה מחנות נוספים, וסך כל העסקאות שעל השולחן מתקרב כבר ל-115 מיליון דולר.
עבור מחזיקי האג"ח הישראלים, שנחשפו לחברה בהיקף של מאות מיליוני שקלים, זהו הרגע שבו מתחילים לראות כמה שווים בפועל הנכסים שאמורים להחזיר את הכסף.
נזכיר בקצרה את הרקע: סימד, חברה אמריקאית המאוגדת באיי הבתולה (BVI) המפעילה כ-30 מחנות קיץ בארה"ב, גייסה בדצמבר כ-620 מיליון שקל מהמוסדיים הישראליים בבורסה בתל אביב.
אחרי שהתגלה כי הבעלים, האחים שאבסלס, משכו 34 מיליון דולר ולא החזירו, החברה חדלה לשלם ריבית, נכנסה להליך פשיטת רגל (Chapter 11) בניו ג'רזי, ויצאה לתהליך מכירה מסודר של נכסיה. גל המכירות הנוכחי הוא הפרי של אותו תהליך.
הפתיחה הייתה בתחילת יולי, עם מכירת מחנה Achim תמורת 7 מיליון דולר, מעט מעל השווי בספרים (כ-6.3 מיליון דולר). זו הייתה הבשורה החיובית הראשונה למחזיקים, ולא רק בגלל הכסף: היא הוכיחה שיש ביקוש למחנות ושהם נמכרים סביב שוויים המאזני ואף מעליו.
העסקה הבולטת ביותר נחתמה ב-15 ביולי: מכירת מחנה Mohawk תמורת 68 מיליון דולר, לחברת Grandview Ventures Group מדלאוור. העסקה כוללת גם בית ספר לגיל הרך הפועל במתחם בווייט פליינס, ניו יורק. אלא שכאן התמונה פחות ורודה: השווי בספרי החברה לסוף 2025 עמד על כ-85.8 מיליון דולר, כלומר המכירה מגלמת "תספורת" של כ-17.8 מיליון דולר, ירידה של כ-21% מהשווי המאזני.
זה נתון שכדאי לשים אליו לב. בעוד שהמחנות הקטנים יותר נמכרים סביב שוויים או מעליהם, דווקא הנכס היקר ביותר נמכר בהנחה משמעותית. המכירה נעשית בשיטת Stalking Horse, שבה נקבע רוכש ראשוני והצעות מתחרות גבוהות יותר עדיין יכולות להיכנס בהליך התמחרות, כך שייתכן שהמחיר הסופי יעלה.
לאחרונה החברה עדכנה גם על שלוש עסקאות נוספות שהוגשו לבית המשפט ב-17 ביולי. מחנה Echo נמכר תמורת 12 מיליון דולר, גבוה מהשווי בספרים (כ-9.8 מיליון דולר).
מחנה Lokanda נמכר תמורת 18.15 מיליון דולר, סביב השווי בספרים (כ-18.5 מיליון דולר), למי שמנהל אותו בפועל ומחזיק בו כבר 25% מהמניות. ומחנה Chen-A-Wanda נמכר בעסקה פרטית תמורת 17 מיליון דולר, גבוה מהשווי בספרים (כ-15.1 מיליון דולר), למפעיל הנוכחי של המחנה.
בסיכום ביניים: חמישה מחנות, בתמורה כוללת של כ-122 מיליון דולר. מתוכם, ארבעה נמכרו סביב שוויים או מעליו, ורק Mohawk, הגדול שבהם, נמכר בהנחה. זו תמונה מעורבת אך לא רעה: היא מלמדת שהנכסים הם לא "אוויר", ושיש להם שווי וביקוש אמיתי.
לצד המכירות, הגיע גם עדכון מרגיע באחת הסוגיות שהעיקו על הפרשה. נזכיר שביוני התגלה כי בעלי השליטה נטלו הלוואה של כ-18 מיליון דולר בקשר לנכס שבבעלותם, ושאליה נרשם מחנה Lokanda, שבבעלות החברה, כערב או לווה משותף.
כעת, לפי בדיקת היועצים המשפטיים של החברה ושל הנאמן בארה"ב, התברר שמחנה Lokanda כלל לא תואר במסמכי רישום השעבוד, ולכן אינו מהווה בטוחה לאותה הלוואה. במילים אחרות: הנכס נקי, ותמורת מכירתו אמורה לזרום לקופה המשותפת ולא לנושה החיצוני.
זו נקודה חשובה, כי בדיוק החשש הזה, ששעבודים נסתרים יבלעו את תמורות המכירה, ליווה את הפרשה מתחילתה. לפחות במקרה של Lokanda, החשש התבדה.
כדי לשמור על פרופורציות: כל המחנות נמכרים "כמות שהם" (AS IS) ונקיים משעבודים, וכל עסקה עדיין כפופה לאישור בית המשפט בניו ג'רזי ולהליך התמחרות שבו המחיר עשוי לעלות. הכסף שייכנס לקופה לא יחולק מיד, אלא ישמש קודם לפירעון מימון החירום (ה-DIP) והוצאות ההליך, ורק היתרה תגיע לנושים לפי סדר הנשייה.
עדיין, המגמה מספקת בסיס ראשוני להערכה. אם מוסיפים את חמש העסקאות הקיימות, כ-122 מיליון דולר, ומביאים בחשבון שנותרו עוד מחנות למכירה מתוך ה-30, מתחילה להצטייר תמונה שבה שווי הנכסים הכולל עשוי לכסות חלק ניכר מהחוב, גם אם לא את כולו.
מידרוג, שהפסיקה לדרג את החברה, העריכה קודם לכן שיעור שיקום בטווח של 35% עד 65%, וגל המכירות הנוכחי, לפחות בינתיים, נוטה לכיוון האופטימי יותר של הטווח.
עבור מי שמחזיק קופת גמל, קרן השתלמות או פנסיה שנחשפה לסימד, ההודעות האחרונות הן בעיקר חדשות טובות-זהירות. הביקוש למחנות אמיתי, רובם נמכרים סביב שוויים, ושאלת השעבודים המתחרים, לפחות באחד המקרים, נפתרה לטובת המחזיקים.
מנגד, ה"תספורת" על Mohawk מזכירה שהנכסים הגדולים לא בהכרח יביאו את מלוא שוויים המאזני, וההליך כולו יימשך חודשים. השורה התחתונה נותרה: זה מרתון של מימושים, אבל בניגוד לימים הראשונים של הפרשה, הכיוון הכללי מתחיל להיראות פחות קודר.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה