השוק

התשואות בשיא של 20 שנה: כך אפשר להרוויח מהטלטלה בשווקים

איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב, אירופה ויפן הגיעו לרמות תשואה שלא נראו שנים ארוכות. הירידות במחירי האג"ח יצרו הזדמנות למשקיעים חדשים לקבל ריבית גבוהה יותר, אבל בדרך יש גם כמה סיכונים שכדאי להכיר
השקעות (צילום shutterstock)
מה שנחשב בדרך כלל לאחד התחומים השקטים והפחות נוצצים בשווקים הפיננסיים הפך בימים האחרונים למוקד של טלטלה עולמית. התשואות על איגרות חוב ממשלתיות ארוכות בארה"ב, באירופה, בבריטניה וביפן טיפסו לרמות שלא נראו במשך שנים, ובחלק מהמקרים במשך עשרות שנים.
עבור מחזיקי האג"ח הקיימים מדובר בהתפתחות בעייתית, משום שכאשר התשואות עולות מחירי האג"ח יורדים. אבל עבור מי שנכנס לשוק כעת, המצב עשוי להיראות אחרת: איגרות חוב חדשות מציעות תשואות גבוהות יותר, ובמקרים מסוימים מדובר ברמות ריבית שלא היו זמינות למשקיעים במשך תקופה ארוכה.
בארה"ב, התשואה על אג"ח ממשלתית ל-30 שנה עלתה מעל 5.3%, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007. בצרפת התשואה על אג"ח ל-30 שנה התקרבה ל-5%, רמה שלא נראתה מאז המשבר הפיננסי של 2008. בבריטניה התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה מעל 5.8%, וביפן התשואה על אג"ח ממשלתית ל-10 שנים הגיעה לרמה הגבוהה ביותר מאז 1996.
אז איך אפשר להרוויח מהמצב? באופן הפשוט ביותר, משקיע שרוכש כיום אג"ח יכול לקבל תשואה גבוהה יותר מזו שהייתה זמינה כאשר הריביות והתשואות היו נמוכות. אם התשואות ירדו בעתיד, מחירי האג"ח שנרכשו בתשואה גבוהה עשויים לעלות, משום שאיגרות קיימות עם ריבית גבוהה יותר הופכות לאטרקטיביות ביחס לאג"ח חדשות.
עם זאת, זהו רק צד אחד של התמונה. אם התשואות ימשיכו לעלות, מחירי האג"ח עלולים להמשיך לרדת. הסיכון בולט במיוחד באיגרות חוב לטווחים ארוכים, הרגישות יותר לשינויים בתשואות ובריבית.
מאחורי הזינוק הנוכחי עומדים כמה גורמים. ממשלות ברחבי העולם נדרשות לגייס סכומי עתק באמצעות הנפקות חוב, במקביל לגירעונות גדולים ולעלייה בהוצאות. המשקיעים חוששים גם מכך שהאינפלציה תישאר גבוהה ותאלץ את הבנקים המרכזיים לשמור על ריבית גבוהה או אף להעלות אותה.
לכך נוספה גם התחרות על כספי המשקיעים מצד החברות הגדולות. חברות טכנולוגיה מגייסות חוב בהיקפים גדולים כדי לממן השקעות בתחום הבינה המלאכותית, כולל מרכזי נתונים, שבבים ותשתיות. היצע גדול יותר של אג"ח ממשלתיות וקונצרניות מגביר את התחרות על הכסף בשוק ומפעיל לחץ לעליית התשואות.
המלחמה מול איראן הוסיפה שכבה נוספת של אי-ודאות. העלייה במחירי האנרגיה הגבירה את החשש מלחצי אינפלציה, ובשווקים עלתה ההערכה כי בנקים מרכזיים עשויים להתקשות להוריד את הריבית במהירות.
עבור משקיעים ישראלים יש משתנה נוסף: מטבע החוץ. השקעה באג"ח אמריקאיות, למשל, מושפעת לא רק מהתשואה על האג"ח אלא גם משינויים בשער הדולר מול השקל. לכך יש להוסיף עלויות מסחר ודמי ניהול, שיכולים להשפיע על התוצאה הסופית.
בשוק עצמו קיימות הערכות שונות לגבי המשך הדרך. יש מי שרואים בתשואות הגבוהות נקודת כניסה מעניינת, במיוחד באג"ח ארוכות שבהן התשואות עלו משמעותית. מנגד, אחרים מזהירים כי הגירעונות הגדולים והצורך של ממשלות להמשיך ולגייס חוב עלולים להשאיר את התשואות גבוהות ואף להביא לעלייה נוספת.
המשמעות היא שהזינוק הנוכחי בתשואות יצר הזדמנות שלא נראתה בשוק במשך שנים, אך לא פתרון בטוח או רווח מובטח. מי שנכנס כעת לשוק האג"ח יכול לקבל תשואה גבוהה יותר על השקעה חדשה, אך צריך להביא בחשבון את הסיכון להמשך עליית התשואות, לשחיקת התשואה בגלל אינפלציה ולתנודות במטבע במקרה של השקעה בחו"ל.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה