השוק
בנק ישראל יכריע מחר: מה צפוי בהחלטת הריבית?
התמתנות האינפלציה ל-1.5%, שקל חזק והתרופפות בשוק העבודה מגבירים את הסיכוי לצעד של בנק ישראל ביום שלישי - אך בדיוק כשבארה"ב הפד מאותת דווקא על העלאה. מה יכריע אצל הנגיד אמיר ירון?
בנק ישראל יפרסם מחר את החלטת הריבית, ועל פי מרבית הכלכלנים בשוק, ההסתברות להורדה נוספת - מ-3.5% ל-3.25% - עלתה בימים האחרונים.
שלושה גורמים דוחפים לכיוון הזה: אינפלציה שהתמתנה ל-1.5%, שקל חזק שנסחר סביב 3 שקלים לדולר, וסימנים ראשונים לכך ששוק העבודה ההדוק מתחיל להשתחרר. מנגד, מעבר לאוקיינוס מסתמנת מגמה הפוכה לחלוטין - וזה בדיוק מה שעלול לגרום לוועדה המוניטרית בראשות הנגיד אמיר ירון להסס.
הטיעון המרכזי בעד הפחתה מתחיל בנתוני המחירים. מדד יולי העמיד את האינפלציה השנתית על 1.5% ואת אינפלציית הליבה על 1.4%, והציפיות קדימה נמוכות ואינן מאותתות על התפרצות.
המשמעות המעשית: כשהריבית הנומינלית עומדת על 3.5% והאינפלציה על 1.5%, הריבית הריאלית מטפסת לכ-2%, גבוהה ביחס למרבית המדינות המפותחות. כלומר, ככל שהאינפלציה יורדת והריבית לא זזה, בנק ישראל מהדק את המדיניות בלי לעשות דבר. בלידר שוקי הון, בראשות הכלכלן יונתן כץ, כתבו כי "עלתה ההסתברות להורדת ריבית ביום שלישי".
דווקא ההתרופפות בשוק העבודה ההדוק פועלת לטובת הורדה. שיעור האבטלה עלה ביולי ל-3.1%, לעומת 2.9% ביוני, במקביל לעלייה בשיעור ההשתתפות ל-62.2%. יותר אנשים מחפשים עבודה, מה שמפחית את הלחץ על השכר ומרכך אחת המגבלות המרכזיות שהטרידו את בנק ישראל. כלכלני לידר ציינו כי העלייה בהשתתפות בגילאי העבודה העיקריים מעידה על הקלה במגבלות ההיצע.
מנגד, הכלכלן פנינג ממזרחי טפחות מציין כי בקיזוז התחזקות השקל, גורם חיצוני ותנודתי, האינפלציה השנתית הייתה כנראה עומדת כבר עכשיו סביב 2%. הוא מוסיף כי פער התשואות באג"ח הממשלתיות ל-10 שנים בין ישראל לארה"ב קרוב לאחוז שלם (3.82% מול 4.72%), והורדת ריבית מקומית עלולה להרחיב אותו ולדחוף משקיעים אל האג"ח האמריקאיות. לכן, להערכתו, בנק ישראל יעדיף להשאיר את הריבית ללא שינוי.
מודי שפריר, אסטרטג השווקים הראשי של בנק הפועלים, מוסיף משתנה מכריע: שער הדולר-שקל. לדבריו, אם הדולר ייסחר בתחילת השבוע מעל 3 שקלים, הסיכוי להורדה קטן; מתחת לרף הזה, הוא גדל.
ההקשר הגלובלי מחדד את הדילמה. בארה"ב, הנאום הניצי של יו"ר הפד קווין וורש בכנס ג'קסון הול העלה את ההסתברות להעלאת ריבית כבר בספטמבר, כיוון הפוך מזה של בנק ישראל.
תשומת הלב מופנית לדוח התעסוקה שיתפרסם ביום שישי: לפי קונצנזוס האנליסטים שמפרסמת בלומברג, צפויה תוספת של 55 אלף משרות, אחרי ירידה מפתיעה של 23 אלף ביולי, כשהאבטלה צפויה להישאר על 4.1%. פער ריביות מתרחב בין המדינות הוא בדיוק מה שמדאיג את הכלכלנים המקומיים.
על הנייר, החזית התקציבית תומכת בהורדה: הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-3.3% תוצר, הרחק מהתקרה. אלא שהכיוון קדימה מדאיג. תקציב הביטחון ל-2026 כבר תפח, ובממשלה נבחנת הגדלה נוספת של עד 25 מיליארד שקל. בנק ישראל חישב כי תרחיש כזה עלול להעלות את הגירעון לכ-5.5% תוצר ולהוסיף כ-0.3 נקודת אחוז לאינפלציה בשנה הקרובה.
בנק מרכזי הוא מנהל סיכונים, שמכוון את המדיניות גם לפי האינפלציה בעוד שנה, לא רק לפי הגירעון של החודש שעבר. על כל אלה מתווספת אי הוודאות הפוליטית ככל שהבחירות מתקרבות.
הורדת ריבית מורידה את ריבית הפריים ומוזילה מיידית את ההחזר החודשי במסלולים צמודי-פריים במשכנתאות ובאשראי הצרכני, אך מנגד שוחקת את התשואה על פיקדונות ותוכניות חיסכון סולידיות.
עוד ב-
בשוק האג"ח, כלכלני לידר מעריכים כי השילוב של הורדת ריבית צפויה וקצב גיוס ממשלתי נמוך תומך באפיקים הארוכים, אך אי-הוודאות סביב הבחירות עלולה להגביל את פוטנציאל רווחי ההון שם. השורה התחתונה: גם אם ההחלטה מחר תיראה טכנית, היא נוגעת ישירות בהחזרי ההלוואות, בתשואת החיסכון ובתיק ההשקעות של כולנו.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
