השוק
בנק ישראל הכריע: הריבית יורדת בפעם השלישית ברציפות
הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד אמיר ירון בחרה להמשיך בהרחבה המוניטרית על רקע אינפלציה של 1.5% ושקל חזק - אך בהודעתו הזהיר הבנק מפני מחירי האנרגיה, תקציב הביטחון התופח והלחצים שנותרו בשוק העבודה. מה זה אומר על ריבית הפריים והמשכנתה שלכם?
בנק ישראל פרסם את החלטת הריבית, והוא הודיע על הורדה נוספת, השלישית ברציפות, שמעמידה את הריבית על כ-3.25%. הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד אמיר ירון בחרה להמשיך בהרחבה המוניטרית שהחלה השנה, על רקע אינפלציה שהתמתנה ל-1.5%, שקל חזק ופרמיית סיכון נמוכה.
יחד עם זאת, ההחלטה לוותה ברשימת סיכונים שהבנק ביקש להבהיר שלא נעלמו מעיניו: מחירי אנרגיה מזנקים, תקציב ביטחון שעלול לתפוח, ושוק עבודה שנותר הדוק.
במרכז ההחלטה עמדה סביבת האינפלציה. בנק ישראל ציין כי מדד יולי העמיד את קצב האינפלציה השנתי על 1.5% בלבד, מתחת למרכז יעד היציבות, ואינפלציית הליבה (בניכוי אנרגיה ופירות וירקות) עמדה אף היא על 1.5%. החזאים צופים שהאינפלציה תישאר בחודשים הקרובים בקרבת מרכז היעד, והציפיות לשנה קדימה מעוגנות.
גורם תומך נוסף היה השקל: מאז ההחלטה הקודמת הוא התחזק ב-0.6% מול הדולר, ופרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת במרווח ה-CDS, נותרה קרובה לרמתה מלפני ה-7 באוקטובר. גם בשוק הדיור זוהתה התקררות: מחירי הדירות ירדו ב-1.5% בשנה האחרונה, וקצב עליית שכר הדירה בחוזים שבהם התחלף שוכר ירד ל-4.7%, לעומת 6.6% ביוני.
מנגד, הבנק לא התעלם מהגורמים שתמכו דווקא בעצירה. שוק העבודה נותר הדוק: קצב עליית השכר הנומינלי הגיע ל-6.2% ברבעון השני, שיעור המשרות הפנויות עלה ל-4.5%, והאבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים נותרה נמוכה, סביב 3.2%.
גם הצמיחה הפתיעה כלפי מעלה - התוצר זינק ברבעון השני ב-15.4% במונחים שנתיים, והפער ממגמת הצמיחה ארוכת הטווח הצטמצם לכ-0.8% בלבד.
הבנק הדגיש עם זאת כי בניכוי ייצור של חברות ישראליות בחו"ל התמונה מתונה יותר, וכי הצמיחה עמדה על 3.8% בלבד. הסיכון הבולט ביותר הוא פיסקלי: אי הוודאות סביב הגדלת תקציב הביטחון ל-2026 ולשנים הבאות, ומקורות המימון לכך, עלולה להרחיב את הגירעונות בהמשך.
מעבר להחלטה עצמה, הבנק פרש תמונת מצב רחבה. בזירה הפיסקלית, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על 3.4% תוצר, מתחת ליעד - אך הבנק הבהיר שהנתון הנמוך נובע בין היתר מהוצאות אזרחיות נמוכות בתחילת השנה, שעשויות לעלות בהמשך.
בזירה הגלובלית, המתיחות במזרח התיכון הקפיצה את מחיר חבית נפט מסוג ברנט בכ-25%, לסביבות 90 דולר, ולחצה כלפי מעלה על מחירי האנרגיה.
הבנק גם הצביע על מגמה הפוכה בעולם: בעוד ישראל מקלה, תוואי הריבית בארה"ב עלה לאחר נאום יו"ר הפד, ובגוש האירו הוא עלה בחדות. אשר להמשך, הוועדה חזרה על כך שתוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות במשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות.
עבור מיליוני לווים ההשלכה מיידית: ריבית הפריים, הנגזרת מריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%, יורדת מ-5% ל-4.75%. המשמעות היא הוזלה של ההחזר החודשי בכל מסלול משכנתה או הלוואה צמוד-פריים. בנק ישראל ציין כי ביולי הועמדו משכנתאות בהיקף של כ-10 מיליארד שקל, כך שמדובר בהקלה שנוגעת לחלק גדול מהציבור.
עוד ב-
מהצד השני, בעלי פיקדונות ותוכניות חיסכון סולידיות יראו את התשואה שלהם נשחקת עוד קצת. השורה התחתונה: זו ההורדה השלישית ברציפות, אך ההודעה שנלוותה אליה מזכירה שהמשך הדרך אינו מובטח, והוא תלוי במחירי האנרגיה, בתקציב הביטחון ובאי הוודאות הפוליטית לקראת הבחירות.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
