השוק

הגירעון ביולי נשאר יציב - 3.3% מהתוצר: אבל מה עלול לשבש את המצב?

הגירעון המצטבר של ישראל ב-12 החודשים האחרונים נותר יציב והרבה מתחת ליעד של 4.9%. מתחילת 2026 הצטבר גירעון של 11.5 מיליארד שקל בלבד - לעומת 37.2 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. מאחורי השיפור: זינוק בגביית המסים לצד האטת קצב הגידול בהוצאות. אבל ההוצאות הביטחוניות ממשיכות לטפס, וכל הסלמה מחודשת עלולה להפוך את הקערה

רוי שיינמן | 10/8/2026 13:23 עקבו אחרינו בגוגל

בצלאל סמוטריץ' (צילום Yonatan Sindel/Flash90)

משרד האוצר פרסם הבוקר את אומדן ביצוע התקציב לחודש יולי 2026, ומהנתונים עולה תמונה של מדיניות פיסקלית שממשיכה להתייצב לאחר שנתיים סוערות.

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים - המדד המרכזי שבו מסתכלים משקיעים וסוכנויות דירוג - נותר ללא שינוי על 3.3% מהתוצר, שהם כ-72.9 מיליארד שקל. זהו נתון שממשיך להיות נמוך משמעותית מיעד הגירעון של הממשלה לשנת 2026, שעומד על 4.9% מהתוצר.

הנתון המרשים ביותר בדוח הוא הגירעון המצטבר מתחילת 2026. מינואר עד יולי הצטבר גירעון של 11.5 מיליארד שקל בלבד, לעומת 37.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025 - ירידה של יותר משני שלישים. חשוב לזכור שהתקופה המקבילה אשתקד הייתה מוטת מלחמה: בתחילת 2025 עוד נשאה הכלכלה הישראלית את מלוא העלות של הלחימה, מה שהעצים את הפערים.

הגירעון בחודש יולי עצמו הסתכם בכ-4.8 מיליארד שקל - נתון שכמעט זהה לגירעון שנרשם ביולי אשתקד. במילים אחרות, הקצב החודשי התייצב, בעוד התמונה השנתית משתפרת בזכות ההשוואה מול חודשים חלשים במיוחד ב-2025.

הסיבה המרכזית לצמצום הגירעון היא צד ההכנסות. סך הכנסות המדינה ממסים ביולי הסתכמו ב-53.3 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של כ-12% לעומת יולי 2025. מתחילת השנה עלתה גביית המסים בשיעור ריאלי של כ-10% לעומת התקופה המקבילה.

הצמיחה ניכרת כמעט בכל סוגי המסים. גביית המסים הישירים - מס הכנסה, ניכויים משכר, מס חברות ומיסוי שוק ההון - עלתה ביולי בכ-14% ריאלית, מהלך שהאוצר מייחס בעיקר לגידול בניכויים משכר ובהכנסות ממס הכנסה של עצמאים. הכנסות המדינה מעצמאים זינקו ב-21%, ואילו הגבייה ממס חברות עלתה ב-3% בלבד.

הגבייה ממסים עקיפים, בעיקר מע"מ, עלתה ב-9% ריאלית, מה שמעיד על התאוששות בצריכה הפרטית.

נקודה שממחישה עד כמה השוק לוהט: הגבייה ממיסוי שוק ההון (ניכויים מניירות ערך) קפצה ביולי ב-30% ריאלית, ומתחילת השנה זינקה בשיעור חריג של כ-79%. זה שיקוף של הראלי בשווקים ושל רווחי ההון שממנו נהנים חוסכים ומשקיעים - וגם קופת המדינה גובה את חלקה.

בעוד ההכנסות מזנקות, צד ההוצאות מספר סיפור מורכב יותר. סך הוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכם ב-373.6 מיליארד שקל, גידול של 3.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד - קצב איטי מהגידול המתוכנן בתקציב, שעמד על כ-7.4%.

אבל מתחת לפני השטח, הפערים גדולים. הוצאות המשרדים האזרחיים דווקא ירדו ב-1.3% מתחילת השנה, בעוד הוצאות מערכת הביטחון זינקו ב-12.6% - עדות לכך שעלויות המלחמה עדיין כאן. האוצר עצמו מזהיר בדוח כי "מגמת הגידול בהוצאות הממשלה צפויה להתחזק בחודשים הקרובים", כך שהאיזון הנוכחי עשוי להיות זמני.

מבחינת החוסך והמשקיע הישראלי, גירעון נמוך ויציב הוא בשורה טובה. הוא מפחית את הלחץ על אג"ח ממשלתיות, תומך ביציבות השקל ומחזק את מעמדה של ישראל מול סוכנויות הדירוג - כל אלה משפיעים בעקיפין על תשואות הפנסיה, על הריבית במשק ועל עלות המשכנתאות. גירעון מתפרץ, לעומת זאת, נוטה לדחוף את הריביות למעלה ולייקר את החוב.

עם זאת, חלק ניכר מהשיפור בהשוואה השנתית נובע מבסיס נמוך במיוחד ב-2025, ולא רק משיפור אמיתי בפעילות הכלכלית. המלחמה אמנם לא בשיאה כרגע, אך החשש מהסלמה מחודשת - שתחייב הגדלה מהירה של ההוצאות הביטחוניות ותפגע בפעילות הכלכלית - נותר תלוי באוויר. תרחיש כזה עלול להחזיר את הגירעון למגמת עלייה במהירות.

עוד ב-

רשות המסים בצעד חסר תקדים שישפיע על כל בית עסק בישראל

לכתבה המלאה

בשורה התחתונה: הקופה הציבורית נמצאת כרגע במצב טוב מהצפוי, נהנית מגביית מסים חזקה ומהתאוששות בצריכה. אך היציבות הזו נשענת על שקט ביטחוני יחסי - וכפי שהאוצר עצמו מרמז, קצב ההוצאות צפוי להאיץ בהמשך השנה.