השווקים הפיננסיים ממשיכים להתמודד עם תקופה של חוסר ודאות, כאשר החלטות הריבית בעולם וההתפתחויות התקציביות בישראל עשויות להשפיע באופן משמעותי על המשקיעים. סקירה שבועית של פסגות בית השקעות מצביעה על שני מוקדי סיכון מרכזיים, האחד בזירה הגלובלית סביב מדיניות הבנקים המרכזיים, והשני בישראל סביב הגידול הצפוי בהוצאות הביטחון והשלכותיו על התקציב הלאומי.

לפי הסקירה של פסגות, קיים פער משמעותי בין אופן ההתנהלות של הבנק המרכזי האירופי לבין הפדרל ריזרב בארצות הברית. הבנק המרכזי האירופי החליט להותיר את הריבית ללא שינוי בחודש יולי, על רקע התנודתיות במחירי האנרגיה והערכתו כי בשלב זה אין סימנים ללחצי אינפלציה משמעותיים הנובעים מעליות שכר. לפי התחזית האירופית, האינפלציה בשנת 2026 צפויה לעמוד על כ-3%.

מנגד, בארצות הברית ההערכה היא כי גם הפדרל ריזרב צפוי שלא לשנות את הריבית, אך בפסגות מזהירים כי קיימת אפשרות להפתעה מצד הבנק המרכזי. העלייה במחירי הנפט והזינוק בתשואות איגרות החוב הממשלתיות האמריקאיות ל-10 שנים, שהגיעו לרמה של 4.68%, מעוררים דיון בקרב חברי הפד בנוגע לאפשרות של העלאת ריבית נוספת.

בפסגות מציינים כי שינוי חד במדיניות הריבית בארצות הברית עלול ליצור טלטלה בשווקים, במיוחד בתקופה שבה המשקיעים מתמחרים את המשך הצמיחה של תחום הבינה המלאכותית ואת השפעתו על חברות הטכנולוגיה.

במקביל, הסקירה מתייחסת גם למציאות הכלכלית בישראל ומזהירה מפני ההשלכות של העלייה המתמשכת בהוצאות הביטחון. לפי ההערכות, לאחר מלחמת חרבות ברזל עשויה ישראל להגדיל את תקציב הביטחון בכ-300 מיליארד שקל לאורך העשור הקרוב.

המשמעות, לפי פסגות, היא שעד שנת 2030 הוצאות הביטחון עלולות להגיע לכ-11.3% מהתוצר ולהוות כ-40% מתקציב המדינה. מהלך כזה עשוי להוביל לעלייה בגירעון, להגדלת יחס החוב לתוצר וללחץ כלפי מעלה על תשואות איגרות החוב הממשלתיות.

עוד ב-

דרמה בשווקים בעולם: הנפט יורד והזהב מטפס מעלה

לכתבה המלאה

בהתאם לכך, ממליצים בפסגות למשקיעים לנקוט גישה זהירה. בארצות הברית מציעים להיערך לאפשרות של שינוי מפתיע במדיניות הפד, ובשוק האג"ח הישראלי ממליצים לשמור על מח"מ קצר יותר בתיקי ההשקעות, בשל הסיכון לעליית תשואות בטווח הבינוני והארוך.