על פי הסקירה הכלכלית שערך אפונסו בורז'ס, בכיר בבנק ניהול העושר "יוליוס בר", העלאות ריבית עצמן השפיעו היסטורית מעט על השווקים כאשר היו צפויות במלואן, כאשר 20 ימי העלאת הריבית האחרונים תחת ג׳נט ילן וג׳רום פאוול היו ימי עלייה מתונים בריבית במצטבר.

לקראת הפגישה מחר (חמישי), על המשקיעים להתמקד בהכוונה, במיוחד ביחס שבין תחזיות הריבית לתחזיות האינפלציה, ולא במהלך הצפוי של 25 נקודות בסיס. 20 העלאות הריבית האחרונות, תחת ילן ופאוול, מצביעות על כך שגודל המהלך עצמו חשוב מעט מאוד לשווקים, כולל בחלק הקצר של עקום האג״ח הממשלתיות. אפילו העלאות של 75 נקודות בסיס לא הותירו חותם ניכר, משום שהן היו צפויות במלואן עד שההחלטות הוכרזו.

מעניין יותר הוא שימי העלאות הריבית היו מתונים בסיכומם: תשואות אג״ח ממשלת ארה״ב לשנתיים ולעשר שנים ירדו ב-75 וב-82 נקודות בסיס, בהתאמה, לאורך 20 הפגישות, בעוד שמדד הדולר ירד ב-7.4% והזהב עלה ב-10.0%.

שינויים בריבית ה-OIS לשנה קדימה, לשנה אחת קדימה, המשמשת כמדד לשינויים בהכוונת המדיניות שנלוו לכל החלטה, סיפקו כוח הסברי רב יותר, במיוחד עבור התשואות לשנתיים ולעשר שנים. הקשר היה פחות עקבי עבור הדולר והזהב, וחלש מאוד עבור נכסי סיכון.

כיצד ניתן לתרגם זאת לפגישה מחר?
ראשית, התעלמו מהעלאת הריבית הצפויה של 25 נקודות בסיס עצמה. שנית, לא היינו מניחים שהדפוס ההיסטורי המתון יחזור על עצמו תחת קווין וורש: תשואות אג״ח ממשלת ארה״ב לשנתיים עלו במצטבר ב-23 נקודות בסיס במהלך שתי מסיבות העיתונאים הראשונות שלו ב-FOMC והופעתו בג׳קסון הול.

עוד ב-

רמי לוי, קרפור או שופרסל: הרשת היקרה ביותר בפער של מאות שקלים

לכתבה המלאה

שלישית, התמקדו בהכוונה: האותות הרלוונטיים יהיו האם וורש יוסיף פרטים לדרישה שהאינפלציה תשתפר ״באופן ברור ובקצב מספיק״, וכן לתחזית הריבית בסוף השנה ולמידת ההתאמה בין תחזיות הריבית לתחזיות האינפלציה הנלוות. העלאת ריבית נוספת בתחזיות, ללא עלייה משמעותית בתחזית האינפלציה, תהיה הסימן הברור ביותר לכך שפונקציית התגובה הפכה ניצית יותר.