הירושה הקשה שהשאירה הממשלה הקודמת לממשלת האחדות ממשיכה לתת אותותיה. הגירעון בחודש יוני ירד ל-10.1% לעומת 10.5% בחודש מאי.

בסך הכל הוציאה הממשלה כמעט 200 מיליארד שקל מתחילת השנה בעוד הכנסותיה באותה התקופה עמדו על 193 מיליארד שקל. להוצאות אלה יש להוסיף את הסיוע במסגרת קופסת הקורונה שהסתכמו מתחילת השנה ב-37.5 מיליארד שקל.

נתון מעניין הוא סעיף הכנסות המדינה שהסתכם ב-193.5 מיליארד שקל מתחילת השנה בעוד יעד ההכנסות השנתי עומד על 355.5 מיליארד שקל.

fאן המקום לציין כי הכנסות המדינה מתחילת השנה גבוהים ביותר מ-15 מיליארד שקל מהתחזיות המוקדמות וזאת בשל צירוף של שיפור כלכלי מהיר לאחר הסרת הסגרים בחודש מרץ ושורה של הנפקות חברות טכנולוגיה גדולות שהגדילו את הכנסות המדינה ממסים בתחום זה.

בחודש יוני לבדו הסתכם הגירעון בתקציב המדינה ב-8.8 מיליארד שקל לעומת 13.3 מיליארד שקל ביוני אשתקד. כשמתחילת השנה הסתכם הגירעון ב-43.5 מיליארד שקל לעומת כ-60 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. בחודש יוני גייסה הממשלה בשווקים 11.8 מיליארד שקל כשמתחילת השנה גייסה הממשלה בשווקים כמעט 70 מיליארד שקל. עיקר הגיוס היה בישראל כמעט ללא גיוס בחו"ל כשכאן המקום לציין כי חלק ניכר מהביקושים לאג"ח הממשלתי מקורם בבנק ישראל שתומך באמצעות ביקושים אלה בהמשך הריביות הנמוכות.

נתוני ראשות המסים מעלים כי מס הכנסה מעצמאים ומחברות (ברוטו) – ביוני 2021 הסתכמה הגביה בסעיף זה ב- 7.1 מיליארד שקל לעומת 5.5 מיליארד שקל ביוני 2020. בשיעורי מס אחידים, זוהי עליה של 33%. הגבייה מעצמאים עלתה ב-84% לעומת יוני 2020 וב-92% לעומת יוני 2019.

עיקר העליה נובעת ממס על רווחי הון במספר תיקים, שברובם בתחום ההיטק. הגבייה מחברות עלתה ב- 18% לעומת יוני 2020 וב- 28% לעומת יוני 2019. הגביה מניכויים הסתכמה ביוני בכ- 9.2 מיליארד שקל, לעומת 7.8 מיליארד שקל ביוני 2020, עליה של 22%. זוהי עליה של 20% לעומת יוני 2019. הגבייה משוק ההון הסתכמה בחודש יוני בכ- 400 מיליון שקל ,עליה של 48% לעומת  יוני 2020.

בגביה מריבית נרשמה עליה של 11%, ובגביה מניירות ערך נרשמה עלייה של 77%. ההכנסות נטו ממיסוי מקרקעין הסתכמו ביוני ב-1.7 מיליארד שקל, לעומת 0.7 מיליארד ש"ח ביוני 2020, עליה של 142%. בגביה ממס שבח נרשמה עליה של 168% בגביה ממס רכישה נרשמה עליה בשיעור של 127%.