דיון מעניין התקיים אתמול (שני) בוועדת הכספים של הכנסת. הממונה על שוק ההון והביטוח משה ברקת, הופיע בפני הוועדה וחשף חלק מהבעיות איתם מתמודד הפיקוח והעלה מספר הצעות לטיפול בהם.

מחצית מהכסף המגויס היום יוצא להשקעות בחו"ל כשבעתיד זה יהיה אפילו 70% ,אמר ברקת שהזהיר מפני מצב בו כספי החוסכים לפנסיה בישראל מממנים תשתיות בחו"ל בעוד הם יכולים לעשות את זה בישראל באותם רמות סיכון. ברקת קרא להוציא פרויקטים נוספים לתשתיות ולמממן אותם באמצעות כספי הפנסיה של הישראלים.

נתון מעניין נוסף שהעלה ברקת אתמול היה הנושא של ההפקדות לפנסיה של בעלי השכר הנמוך. נזכיר, השכר החציוני בישראל נע סביב ה-8,300 שקל בחודש ברוטו ולכן כשמנכים את הניכויים המתבקשים כמו ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות וכד' הרי שהנטו מתכווץ, כשמנכים את תשלומי הפנסיה (חלקו של העובד) הרי שמתקבל סכום נטו שמקשה על בעלי השכר הנמוך להתקיים ממנו.

ברקת מציע שורה של הצעות שנועדו לטפל במצב בו חלק קטן מהעצמאים מפרישים לפנסיה מידי חודש ובעלי השכר הנמוך מנסים לחמוק מזה. ברקת מציע למשל להפעיל את מנגנון מס ההכנסה השלילי גם בעולמות הפנסיה כך שלמעשה אם אדם יפקיד 300 שקל מידי חודש לפנסיה, המדינה תשתתף בהפקדה כדי ששכר הנטו לא ישחק מידי. ההצעה הזו בעייתית מאוד כי היא למעשה משחררת את הציבור מלדאוג לפנסיה אבל מה שחשוב בתהליך הזה שברקת מציף כאן בעיה קשה של האוכלוסיה החלשה בישראל.

ברקת העלה סוגיה נוספת מעניינת והיא היעדר תקציב נאות לרשות, כך שתוכל לקיים הליכי ביקורת אפקטיביים על הגופים המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור הישראל. לטענת ברקת התקציב הנחוץ לו עומד על 220 מיליון שקל כשבפועל התקציב של הרשות עומד על 90 מיליון שקל, פחות מחצי מהתקציב הדרוש לה. "אם מישהו חושב שניתן לאורך זמן לקיים את זה, זו טעות. יש 2 טריליון שקלים בפיקוח, בהעדר תקציב אני לא מבצע מספיק ביקורת בקרב תקציבים האלה", אמר ברקת.